כתבתם שגם בדורנו שייך להתוודות לפני תלמיד חכם. הכיצד, הרי רבי נתן לא נהג כך?
ראיתי שכתבתם למישהו שגם היום שייך היום וידוי דברים בפני תלמיד חכם, אבל ראיתי שרבי נתן לא היה נוהג זאת, ואפילו רבינו בעצמו הפסיק עם זה, והעניין קצת מבולבל אצלי. אשמח אם תסבירו לי את העניין.
מאת יהודה: שלום לכבוד קדושת מוהרא"ש שליט"א. אנחנו מתפללים לרפואתכם המהירה בעזרת השם.
ראיתי שכתבתם למישהו שגם היום שייך היום וידוי דברים בפני תלמיד חכם, אבל ראיתי שרבי נתן לא היה נוהג זאת, ואפילו רבינו בעצמו הפסיק עם זה, והעניין קצת מבולבל אצלי. אשמח אם תסבירו לי את העניין ותודה רבה על הכול.
תשובה:
בעזה"י יום ג' לסדר אמור כ"ט ניסן ה'תשע"ד
שלום וברכה אל יהודה נ"י
לנכון קבלתי את מכתבך.
בענין וידוי דברים לפני תלמיד חכם המובא בדברי רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן ד') כשעוברת על בן אדם איזו צרה גדולה מאד וכו', או כשמרגיש רגשי אשמה על מה שהוא עשה וכו', ובא אל צדיק ותלמיד חכם ומספר לו וכו', והצדיק נותן לו עצה איך לצאת מהסבך שנסתבך, או שמחזק ומעודד ומשמח אותו להוציא אותו מהסבך שנסתבך בו, וזה דבר גדול מאד מאד, עם כל זאת אמרו חכמינו הקדושים (ברכות לד:) אמר רב כהנא חציף עלי מאן דמפרש חטאיה, שנאמר (תהלים ל"ב) "אשרי נשוי פשע כסוי חטאה".
עליך לדעת שעיקר התשובה זה וידוי דברים, כמובא ברמב"ם (פרק א' מהלכות תשובה הלכה א') כל מצות שבתורה בין עשה בין לא תעשה, אם עבר אדם על אחת מהן בין בזדון בין בשגגה, כשיעשה תשובה וישוב מחטאו חייב להתודות לפני האל ברוך הוא, שנאמר (במדבר ה') "איש או אשה כי יעשו" וגו', "והתודו את חטאתם אשר עשו" – זה וידוי דברים. וידוי זה מצות עשה, כיצד מתוודין? אומר אנא השם, חטאתי עויתי פשעתי לפניך, ועשיתי כך וכך, והרי נחמתי ובושתי במעשי, ולעולם איני חוזר לדבר זה, וזהו עיקרו של וידוי וכל המרבה להתוודות ומאריך בענין זה הרי זה משובח; שצריכים להתוודות רק אל הקדוש ברוך הוא, ולספר לו יתברך כל מה שעובר עליו, וכן אמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן ד') שעוונותיו של אדם חקוקים על עצמותיו, כמו שכתוב (יחזקאל ל"ב) "ותהי עוונותם חקוקה על עצמותם", וזה מה שהורג את האדם, כמו שכתוב (תהלים ל"ד) "תמותת רשע רעה", ועל ידי וידוי דברים יוצאים מעצמותיו החטאים שחקוקים עליהם; ולכן זה דבר גדול מאד להיות רגיל לדבר אל הקדוש ברוך הוא, ולספר לו יתברך כל מה שעובר עליו, ואמרו חכמינו הקדושים (תורת כהנים בחוקותי) אמר הקדוש ברוך הוא, שמיד שהם מתוודים על עונותיהם מיד אני חוזר ומרחם עליהם, שנאמר (ויקרא כ"ו) "והתודו את עונם ואת עון אבותם במעלם אשר מעלו".
עם כל זאת, אם אדם מרגיש שהוא מוכרח לספר למישהו וכו', אזי יחפש רק אחר צדיק ותלמיד חכם גדול שדבוק בו יתברך ובתורתו הקדושה.