מאת אביבית:
שלום לרב, השם ישמרו ויחיהו.
אני חוזרת בתשובה כבר כמה שנים תודה לאל, ולאחרונה השם מפגיש אותי "באקראי" עם דמויות מהעבר שהייתי מעדיפה לא לפגוש לעולם, מאחר וזה ממש מבייש אותי ומזכיר לי את עוונותיי. הידידה האחרונה שפגשתי "במקרה" הביטה בי במבט חשדן כאילו אני עדיין שייכת לחילוניות חלילה, והרגשתי נכלמת מהעבר שלי.
המפגשים האלו ממש מערערים אותי. איך עליי להתמודד עם זה?

תשובה:

בעזה"י יום ג' לסדר אמור כ"ט ניסן ה'תשע"ד

שלום רב אל אביבית תחי'

לנכון קבלתי את מכתבך.

את צריכה לדעת שרביז"ל אמר (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן מ"ט) ודע, שעיקר התשובה השלימה היא, כשאדם עובר באלו המקומות ממש שהיה מקודם התשובה, כל אחד לפי מה שעבר עליו בימים הקודמים, וכשעובר באלו המקומות והענינים שהיה מתחילה ממש ועכשיו פונה עורף מהם, וכופה יצרו לבלי לעשות עוד מה שעשה זהו עיקר התשובה השלימה, ורק זה נקרא תשובה; ולכן בזה שאת פוגשת את מי שלא רצית להיפגש איתו וכו', דעי לך שזו התשובה שלך – שיש לך נסיון לחזור לשם ואת לא חוזרת לשם, וזו שלימות התשובה, ולכן תראי להתחזק ביתר שאת וביתר עוז ולא להישבר משום דבר, רק לעשות בכל פעם התחלה חדשה, ובשביל זה התורה הקדושה מתחילה עם האות ב' היינו ב' ראשית, היינו הראשית של התורה היא האות ב' שסגורה למעלה, למטה ומאחורנית, דהיינו שלא להסתכל לשום צד רק קדימה ששם פתוח, וזה כלל גדול בתורה – מי שרוצה לחזור בתשובה ולקיים את רצון הקדוש ברוך הוא שזה כלל מצוות התורה, עליו להסתכל רק קדימה שזה ב' לשון ברכה, כי אין עוד ברכה כמו שאדם תמיד מסתכל קדימה, לא מסתכל אחורנית מה היה וכו', לא מסתכל למעלה איפה הוא כבר נמצא וכו', ולא מסתכל למטה באיזה מקום הוא היה וכו', אלא שכח את הכל ומסתכל רק קדימה.

ורביז"ל אמר (שיחות הר"ן סימן כ"ו) אצל העולם השכחה היא חסרון גדול בעיניהם, אבל בעיני יש בהשכחה מעלה גדולה, כי אם לא היתה שכחה, לא היה אפשר לעשות שום דבר בעבודת השם יתברך אם היה זוכר כל מה שעבר לא היה אפשר לו להרים את עצמו לעבודתו יתברך בשום אופן, גם היו מבלבלים את האדם מאד כל הדברים שעוברים עליו, אבל עכשיו על ידי השכחה נשכח מה שעבר; אשרי מי שמכניס בעצמו את הלימוד הזה, ואז החיים שלו חיים אחרים לגמרי.

המאחל לך ברכה והצלחה מן השמים