איך קמים מנפילה רוחנית ומקבלים שוב את החשק לעבודת השם?
לפני שלוש שנים התקרבתי לחסידות ברסלב, ומאז נכנס בי חשק גדול לעבודת השם יתברך - תורה, תפילה, הפצה, התבודדות וגמילות חסדים כמו שלא היה לי אף פעם בחיי, אבל בתקופה האחרונה אני מרגיש ירידה ונפילה גדולה ברוחניות, וזה מכניס אותי לעצבות. איך קמים שוב ומקבלים את אותו החשק שהיה לי עד עכשיו?
מאת מאיר: לכבוד הרב הצדיק שליט"א, שלום וברכה וחודש טוב.
ברוך השם שזכינו בדור שלנו לצדיק כמוך, הספרים שלך והשיעורים שלך פשוט מצילים אותי בכל פעם מחדש.
לפני שלוש שנים התקרבתי לחסידות ברסלב, ומאז נכנס בי חשק גדול לעבודת השם יתברך – תורה, תפילה, הפצה, התבודדות וגמילות חסדים כמו שלא היה לי אף פעם בחיי, אבל בתקופה האחרונה אני מרגיש ירידה ונפילה גדולה ברוחניות, וזה מכניס אותי לעצבות. איך קמים שוב ומקבלים את אותו החשק שהיה לי עד עכשיו?
תשובה:
בעזה"י יום ד' לסדר אמור א' דראש חודש אייר ה'תשע"ד
שלום וברכה אל מאיר נ"י
לנכון קבלתי את מכתבך.
הדבר הראשון אתה צריך לזכור מה שרביז"ל אמר (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן ע"ח) אין שום יאוש בעולם כלל! אין דבר כזה להתייאש, כי אפילו מהשאול תחתית ומתחתיו יכולים לצאת אם רק רוצים, כי הוא יתברך אב הרחמן ומוחל על עוונותינו אם אנחנו חוזרים בתשובה שלימה, כי אין לך דבר העומד בפני התשובה, ואפילו מחיצה של ברזל אינו מפרדת בין ישראל לאבינו שבשמים.
והדבר השני, אתה צריך לזכור מה שאמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן קי"ב) אם אתה מאמין שיכולים לקלקל תאמין שיכולים לתקן; כל דבר יכולים לתקן, וכל זמן שאדם חי הוא יכול לתקן את הכל, רק לא להיכנס בלחץ, וצריך להרגיל את עצמו לדבר אל הקדוש ברוך הוא כאשר ידבר איש אל רעהו והבן אל אביו, ולהתוודות לפניו יתברך, כמו שכתב הרמב"ם (פרק א' מהלכות תשובה הלכה א') כל מצות שבתורה, בין עשה בין לא תעשה, אם עבר אדם על אחת מהן בין בזדון בין בשגגה, כשיעשה תשובה וישוב מחטאו חייב להתודות לפני האל ברוך הוא, שנאמר (במדבר ה') "איש או אשה כי יעשו" וגו', "והתודו את חטאתם אשר עשו" – זה וידוי דברים. וידוי זה מצות עשה, כיצד מתוודין? אומר אנא השם, חטאתי עויתי פשעתי לפניך, ועשיתי כך וכך, והרי נחמתי ובושתי במעשי ולעולם איני חוזר לדבר זה. וזהו עיקרו של וידוי וכל המרבה להתוודות ומאריך בענין זה הרי זה משובח. ובאמת רביז"ל אמר (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן ד') שעוונותיו של אדם חקוקים על עצמותיו, כמו שכתוב (יחזקאל ל"ב) "ותהי עוונותם חקוקה על עצמותם", וזה מה שהורג את האדם, כמו שכתוב (תהלים ל"ד) "תמותת רשע רעה", ועל ידי וידוי דברים יוצאים מעצמותיו החטאים שחקוקים עליהם; ולכן תרבה להתוודות להקדוש ברוך הוא, והקדוש ברוך הוא יוליך אותך על הדרך הנכונה.
הדבר השלישי – אדם צריך להתחזק כל זמן שהוא חי עם כל הכוחות להיות רק בשמחה, כי אף אחד לא יודע מה זו עליה ומה זו ירידה וכו' וכו', כי אצלו יתברך יקרה כל נקודה ונקודה טובה שבר ישראל מקיים, כי אנחנו נמצאים בהעלמה והסתרה גדולה מאד וכו', ולכן כשבר ישראל מקיים איזו מצוה בשמחה עצומה, בזה הוא גורם נחת רוח גדול למעלה, ואמר רביז"ל (ספר המדות אות שמחה סימן א') כשאדם עושה מצוה בשמחה בידוע שלבו שלם עם אלקיו.
ולכן אל תבלבל את עצמך מעליות וכו' או מירידות וכו', מה אתה יודע מה זו עליה ומה זו ירידה, אנחנו צריכים להחדיר בראש שלנו רק את הקדוש ברוך הוא, שאין שום מציאות בלעדיו יתברך כלל והכל לכל אלקות גמור הוא, ובכל רגע ורגע שאדם רק חושב ממנו יתברך, בזה הוא מקיים מצות עשה של "יחוד הבורא יתברך שמו", ולכן מה אתה צריך להתבלבל, תהיה רק בשמחה עם הציצית שעליך, ותהיה רגיל להסתכל בכל יום על הציצית, כי כך אמרו חכמינו הקדושים (ירושלמי ברכות פרק א' הלכה ב') תני בשם רבי מאיר: וראיתם אותה אין כתיב כאן אלא "וראיתם אותו" – מגיד שכל המקיים מצות ציצית כאילו מקבל פני שכינה; היינו בזה שמסתכל על הציצית, הוא מסתכל כביכול על הקדוש ברוך הוא בעצמו, כי הוא יתברך ומצוותיו אחד הם, ולכן אשרי האדם שתמיד מסתכל על הציצית שלו, ורביז"ל אמר (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן ז') שזה גם רפואה לאדם, ולכן תמיד תסתכל על הציצית שעליך, ותחיה את עצמך עם מצות ציצית שאתה מקיים, שזו סגולה לבטל מעצמו תאוות ניאוף וכו', ולזכות על ידה לקבל את העצות של הצדיק האמת.
הקדוש ברוך הוא השומע תפילות ישראל ישמע בתפילתי שאני מבקש ומתפלל בעדך שתהיה לך הצלחה מרובה ובכל אשר תפנה תשכיל ותצליח.