מאת ישי:
שלום וחודש מבורך לכבוד הצדיק.
כבר כמה שנים אני עובד בחברה פרטית, ומאז שנכנסתי לעבודה לא קיבלתי העלאה במשכורת. האמת היא שזה גרם לי למירמור גדול, אבל עכשיו המצב גרוע עוד יותר ואני מרגיש שעומדים לפטר אותי.
אני מאוד מבולבל ומפחד מהעתיד הקרוב, ולא מפסיק לדאוג ממה אתפרנס אם יפטרו אותי. אשמח מאוד לקבל חיזוק וברכה לפרנסה טובה. תודה רבה ותהיו בריאים, ישי. 

תשובה:

בעזה"י יום ד' לסדר אמור א' דראש חודש אייר ה'תשע"ד

שלום וברכה אל ישי נ"י

לנכון קבלתי את מכתבך.

אתה לא צריך להתבלבל משום דבר בעולם, כי הפרנסה היא בידי הקדוש ברוך הוא, כי הוא יתברך זן ומפרנס כל בריה, ולכן אל תיכנס בלחץ בשום פנים ואופן, כי גדול אדונינו ורב להושיע, וכמו שלא עזב אותך עד עכשיו, כן לא יעזוב אותך הלאה.

העיקר אתה צריך להתחזק בלב אמיץ, שאמר רביז"ל (לקוטי מוהר"ן חלק א' סימן רמ"ט) עיקר הגבורה בהלב, כי מי שלבו חזק ואינו מתיירא משום אדם ומשום דבר, יכול לעשות גבורות נוראות וליכבוש המלחמות על ידי חוזק ותוקף לבו שאינו מתיירא ורץ לתוך תוקף המלחמה, וזה בחינת (אבות פרק ד') איזהו גבור הכובש את יצרו, וזה היה גבורות שמשון שנאמר בו (שופטים י"ג) "ותחל רוח הוי"ה לפעמו במחנה דן בין צרעה ובין אשתאל", שבאותן המקומות צלחה עליו רוח השם יתברך ולבש גבורה, דהיינו שבא לו חוזק ותוקף גבורה בלב, ועל ידי זה עשה גבורות נוראות; כי מי שיש לו לב אמיץ הוא לא מפחד משום דבר, והוא מוכן לקחת כל מה שמציעים לו וכו', כמו שסיפר לנו רביז"ל מהבעל בטחון, שבכל יום היתה לו עבודה אחרת והיה רק שמח.

ובאמת מי שיש לו רצון חזק והוא מוכן לעבוד וכו', אזי מקבל כל עבודה שרק מציעים לו, כי התכלית זו לא העבודה, התכלית זה שיפרנס את אשתו ואת ילדיו, אזי מה איכפת איזו עבודה שיתנו לו כדי שיתפרנס בזה, וכבר אמרו חכמינו הקדושים (פסחים קי"ג.) פשוט נבילתא בשוקא ושקיל אגרא, ולא תימא כהנא אנא וגברא רבא אנא וסניא בי מלתא; תוריד את העור של הנבלה בתוך השוק, ותקבל על זה שכרך ואל תאמר אני כהן, או אני אדם גדול, וזה לא מתאים לי. היינו אדם צריך לקחת כל מה שרק מציעים לו עבור פרנסה, ולכן אל תיכנס בלחץ זו הדחק, אלא כל מה שיציעו לך תיקח בשמחה עצומה, ואתה לא צריך להתבלבל משום דבר בעולם, וידוע מה שאמר רביז"ל (חיי מוהר"ן סימן תק"א) שחפץ מאד שיהיה לנו פרנסה, אף על פי שבטחון גם כן טוב מאד, אף על פי כן טוב מאד כשזוכין שיש לו מעמד פרנסה, כי במקום עבודת הבטחון, במקום זה יעשה עבודה אחרת, כלומר כי אם לא יהיה לו מעמד פרנסה ויהיה לו בלבול הדעת מהפרנסה, ויצטרך בכל פעם לחזק עצמו במדת הבטחון, במקום זה יעסוק בעבודה אחרת והתחזקות אחר בשאר עניני עבודת השם.

דע לך שעיקר העצה להגיע לאומץ לב ולגבורה עצומה, זה על ידי תוקף התפילה – שירגיל את עצמו לדבר אל הקדוש ברוך הוא בשפת האם שלו, שזה נקרא אצל רביז"ל 'התבודדות' – להרבות בדיבורים עמו יתברך כי באמת רק הוא יתברך זן ומפרנס את בריותיו, ולכן אסור להתבלבל מאף אחד, רק להיות רגיל לדבר אליו יתברך בתמימות ובפשיטות גמורה, ועל ידי זה יצליח את דרכו.

עליך לדעת שסגולה לפרנסה – לברך ברכת המזון מתוך הסידור דייקא ובקול ובשמחה, וזה מסוגל לעשירות נפלאה, כמו שכתוב (משלי י') "ברכת הוי"ה היא תעשיר ולא יוסיף עצב עמה", היינו שמברך את ברכת המזון בשמחה עצומה זה מסוגל לעשירות, וכן להיזהר מאוד על נטילת ידים וכו', ולכן מהיום והלאה תקפיד מאד מאד על נטילת ידים כשאתה קם בבוקר וכו', וכן כשיוצאים לשירותים וכו', וכן לפני האכילה ליטול ידים עם נטלה דייקא וכו', כי נטילת ידים מסוגלת להינצל מעניות, כי ע'ל נ'טילת י'דים ראשי תיבות ענ"י, ומי שמזלזל בנטילת ידים נעשה עני, ואמרו חכמינו הקדושים (שבת ס"ב:) אמר רב חסדא: אנא משאי מלא חפני מיא ויהבו לי מלא חפני טיבותא; [אני נטלתי את ידי עם מלא מים, ונתנו לי חופנים מלאים טוב, כי רב חסדא היה עשיר גדול מאד, והכל בזכות נטילת ידים שהיה מקפיד על זה].

הקדוש ברוך הוא יעזור שתבשר לי בשורות משמחות.

המאחל לך חודש מבורך