שאלה: מאת רבקה: תשובה: |
||
בעזה"י יום ה' לסדר אמור ב' דראש חודש אייר ה'תשע"ד שלום רב אל רבקה תחי' לנכון קבלתי את מכתבך. את צריכה להתחזק ביתר שאת וביתר עוז ולמסור את נפשך להיות בשמחה, כי השמחה היא רפואה לכל בין בגשמיות ובין ברוחניות, ואמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן כ"ד) שגם חכמי הרופאים אמרו שכל המחלות והחולאים רעים באים לאדם רק מחמת חסרון השמחה, ובפרט מחלת העצבים באה לאדם מחמת העצבות והמרירות והדיכאון שתוקפים אותו, ולכן מוכרחים למסור את נפשו להיות בשמחה, כי השמחה באה לאדם מאד מאד קשה מרוב פגעי ומקרי הזמן שעוברים על כל אחד ואחד, ולכן אין עצה אחרת – רק למסור את נפשו להיות בשמחה, ולהכריח את עצמו עם כל הכוחות להיות רק בשמחה עצומה וכו'. זכרי היטב אשר יש פתגם עממי: "כשאת שמחה כל העולם ישמחו איתך, וכשאת עצובה אזי יניחו אותך לבד", כי על כל אחת ואחת עוברות צרות ויסורים וכו', עניות ודחקות וכו', בלבולים וחלישות הדעת וכו', ולכן כל אשה מחפשת אשה שמחה להוציא מהלב שלה את כל המרירות והדיכאון שיש לה וכו', ולכן אשה כזו נמשכת אחר אשה שתמיד שמחה ועליזה, מה שאין כן, כשרואה אשה שגם כן במצב גרוע כמוה וכו', תמיד היא עצובה וממורמרת וכו', אזי היא אינה מעוניינת בצרות והיסורים של הזולת וכו', ולכן היא נשארת לבד, ועל כן תעשי כל מיני מאמצים שבעולם להיות רק תמיד בשמחה, ואז תראי איך שכל העולם כולו הוא עולם שמח, כי הכל תלוי באדם בעצמו, אשרי מי שתמיד שש ושמח ומשמח גם אחרים. הקדוש ברוך הוא יעזור שתמיד תהיי שמחה ועליזה, ועוד תשמחי אחרים, ונשמע ונתבשר בשורות משמחות.
|