את חטאיי אני
מזכיר היום – יש לי מחשבות של כפירה וקושיות על דברי חז"ל,
ואני יודע שזה מחמת עוונותיי המרובים שפגמתי בנעורי. מה אני יכול לעשות כדי לטהר את גופי ונשמתי מהלכלוך הרוחני שדבק בי?
תשובה:
בעזה"י יום ב' לסדר בהר ה' אייר ה'תשע"ד
שלום וברכה אל פנחס נ"י
לנכון קבלתי את מכתבך.
אם יש לך קושיות על דברי חכמינו הקדושים, נמצא שנפגמה לך האמונת חכמים, וכשאין
אמונת חכמים אין אמונה בהקדוש ברוך הוא, כי כך אמרו חכמינו הקדושים (מכילתא בשלח) על הפסוק (שמות י"ד) "ויאמינו בהוי"ה ובמשה עבדו" – אם במשה האמינו קל וחומר בהוי"ה? בא זה ללמדך שכל מי שמאמין
ברועה נאמן כאילו מאמין במאמר מי שאמר והיה העולם; ולכן אם אדם אין לו אמונת חכמים סימן שאין לו אמונה גם בהקדוש ברוך הוא.
ולכן התיקון שלך שתתחיל
לגרוס את כל הש"ס, היינו שתתחיל ללמוד שיעור בגמרא כסדרן בלי רש"י
ותוספות, רק לגרוס את הגמרא לבד מהתחלת ברכות, וכשתסיים תתחיל שבת, וכשתסיים תתחיל
עירובין וכו' וכו', וכך תזכה לומר ולגרוס את כל הש"ס, וזה ישרוף ממך כל
הקליפות שבראת מעוונותיך המרובים, כי לימוד גמרא מכלה ומבער את הקליפות מבן האדם, כי
כך אמרו חכמינו הקדושים (שבת ק"ו🙂 גמרא גמור זמורתא תהא; ופירשו צדיקים "גמרא גמור" – אם תלמד גמרא, אזי "זמורתא תהא" – מלשון לזמר את כל העריצים ולהכרית את כל הקוצים הסובבים את
השושנה העליונה, שזו נשמת האדם, כי אם אדם לומד הרבה גמרא, על ידי זה הוא מכרית ממנו את הקליפות והמשחיתים שברא מחמת
עוונותיו.
ואל תיקח את זה בקלות, כי אני
מוכרח להגיד לך כשאדם חוטא בר מינן הוא בורא קליפות ומשחיתים סביבו, שלא נראים בעין הגשמית, כמו שאמרו חכמינו הקדושים (ברכות ו.) תניא אבא בנימין אומר: אלמלי
נתנה רשות לעין לראות אין כל בריה יכולה לעמוד מפני המזיקין.אמר אביי: אינהו נפישי מינן וקיימי עלן כי כסלא לאוגיא. אמר
רב הונא: כל חד וחד מינן אלפא משמאליה ורבבתא מימיניה; ומה הם אלו הקליפות? אדם יכול להרגיש את זה עם המחשבות המבוהלות והמבולבלות שלו
וכו', וכן המרירות והעצבות
והדיכאון שמסבבים אותו וכו', כי אדם שנמצא בדיכאון ועצבות
עמוקה, וכן הוא מבוהל ומבולבל, כל זה בא מרוחות וקליפות שהתלבשו בו וכו', ואף שאנשים צוחקים מזה ואומרים שאין דבר כזה שדים ורוחות
וכו', עם כל זאת שיבחנו בעצמם
מדוע פתאום הם מבוהלים ומבולבלים וכו', ופתאום נכנסים בלחץ ובדיכאון
פנימי וכו', פתאום נופלות להם מחשבות של כפירות ואפיקורסות עליו יתברך ועל חכמינו
הקדושים וכו', ממה זה נובע? אזי בכל מקום שחכמינו
הקדושים מזכירים "רוח רעה", מפרש רש"י שרוצה להיות לבד בחושך
וכו', או שנכנסות בו מחשבות להתאבד
וכו', או שמתחיל לרוץ ואינו יודע
לאיפה הוא רץ וכו', וזו מציאות ועובדה קיימת, ומאיפה זה בא? מחטאים שאדם חוטא, ומזה באים כל הספיקות והאי ודאות וכו', ומזה מרגישים מבוהלים ומבולבלים וכו' ומלאים ספיקות וכו', וזה מאד מאד מצער את האדם
שנכנס בזה, וזו האמת הברור למי שמודה
בדברי חכמינו הקדושים.
ולכן התקנה – קודם כל לגרוס
פעם אחת את כל הש"ס אפילו בלי רש"י ותוספות, ולא להסתכל מה שאחרים
צוחקים מזה, כי אתה מוכרח להציל את נפשך, ורביז"ל אמר (לקוטי מוהר"ן חלק א' סימן רי"ד) שהקליפה המחטאת את העולם בכל מיני לכלוך נקראת לילי"ת, שעולה כמספר תלמו"ד, ועל ידי לימוד תלמוד מבטלים אותה לגמרי, והשם של הקליפה נקרא על שם יללה – שאדם מילל מרוב צער
ומרירות שעוברות עליו, ועל כך שאבד לו את הרצון לשוב
אליו יתברך, וכן נקראת על שם לילה, שאז הוא זמן חושך, ועל ידי לימוד תלמוד מאיר
לו הלילה בסוד (תהלים קל"ט) "ולילה כיום יאיר", ולכן אשרי מי שלומד תמיד גמרא שהיא תלמוד, שעל ידי זה יאיר לו אפילו בגלותו המרה, ויאיר עליו מלך הכבוד אורו יתברך.
אני מאד מקווה להקדוש ברוך
הוא שתציית אותי ותיפטר מכל אלו המחשבות המטרידות אותך.