האם כשבני זוג מתגרשים זה רצון השם או שזה מעשה הבעל דבר?

שאלה:

מאת שי:

לכבוד קדושת האדמו"ר מוהרא"ש שליט"א.
רבינו ז"ל אומר (חיי מוהר"ן אות עבודת ה' סימן תקצ"ה): "שכל איש יש לו כמה וכמה זיווגים, רק שיש בזה כמה בחינות שונות ועניינים נפלאים… ולפעמים באין לידי נישואין ואחר כך בסמוך נעשה גט ביניהם, ולפעמים אינו נעשה הגט עד אחר איזה זמן, וכיוצא בזה כמה בחינות שיש בענייני השידוכין והזיווגין, שאינם נגמרים אחר כך…". משמע מדברי רבינו ז"ל שהגט הוא מאת השם יתברך, אלא שרבינו ז"ל אומר (שיחות הר"ן סימן רצ"ג): "סיפר לי אחד שהיה משיח עמו זכרונו לברכה מעניין בני הנעורים ששכיח מאוד שנעשה קלקול ביניהם ובין נשותיהם ונפרדים זה מזה איזה זמן, ולפעמים נעשה מזה פירוד לגמרי חס ושלום. אמר שזה מעשה בעל דבר שמניח את עצמו על זה מאוד לקלקל השלום של בני הנעורים…" – ומשמע כאן מדברי רבינו ז"ל שהגט הוא מאת היצר הרע. איך זה מסתדר? תודה.

תשובה:

בעזה"י יום ג' לסדר בהר ו' אייר ה'תשע"ד

שלום וברכה אל שי נ"י

לנכון קבלתי את מכתבך.

בוודאי כל מה שאמר רביז"ל כך הוא, שלכל אחד יש כמה וכמה שידוכים וכו', אבל אם הוא התחתן הוא צריך מאד מאד לשמור לא להתגרש בשום פנים ואופן, והבחירה בידי האדם, ואף שיש בני אדם שסובלים צרות ויסורים מנשותיהם וכו', ולהיפך, יש נשים שסובלות יסורים מבעליהן וכו', עם כל זאת צריכים מאד מאד לשמור לא להתגרש, ובפרט כשיש ילדים וכו'.

עם כל זאת, מובא בתיקוני זוהר (תיקון י"ד) שלפעמים מחמת חטאיו אחד לקח לו את הזיווג שזה מה שאמרו חכמינו הקדושים (מועד קטן י"ח:) שמא יקדמנו אחר ברחמים, וכמו שרואים בחוש שזוג מתחתנים ואחר כך מתגרשים והוא הולך עם אחרת, והיא הולכת עם אחר וכו', שזה באמת הזיווג הראשון שלהם וכו', ולכן צריכים לבקש הרבה רחמים ממנו יתברך שלא ידחה בשביל הזולת וכו'.

הכלל, כי שניהם אמת – לכל אחד יש כמה זיווגים, עם כל זאת הבחירה חופשית לאדם לא להתגרש, אשר זו קללה גדולה מאד, אלא אם כן שקורה משהו רציני וכו', שאחד מהזוג נפל בפח יקוש, או אם הוא או היא סובלים נפשית שאז צריכים להתגרש וכו' וכו'.

ולכן העיקר שכל רווק ורווקה יבקשו ממנו יתברך שלא ידחו בשביל אחרים כלל, כי להתגרש זה אסון גדול מאד.

הקדוש ברוך הוא ישמור את עם ישראל מזה.