האם זה נכון שהתפילות על הצרכים הגשמיים הן תפילות לא רצויות ונקראות "תפילות רעות"?

מאת רן:
שלום כבוד הרב. יהי רצון שהשם ישלח לך רפואה שלימה והמון כוח, ותאריך ימים ושנים בטוב ובנעימים ולא תעזוב אותנו!
כתבת שהתפילה לצורכי הגוף היא תפילה שלמטה מהתורה, ובבחינת "תפילות רעות" שלא עושות נחת לבורא עולם, והזוהר קורא תגר עליהן, שאותם מתפללים הם ככלבים צווחין הב הב.. אבל אני שמעתי שרבנו ז"ל אמר שעל דבר קטן וגדול צריכים להתפלל. וגם מה יעשה אדם שאינו בדרגת רוחנית גבוהה כלל והוא מתפלל רק על פרנסה והצלחה בדברים גשמיים, והתקווה היחידה שלו זה שהשם ישמע אותו ויעזור לו בעת צרה כזו או אחרת שקשורה לחיי העולם הזה? הרי אם ככה הדברים באמת, ואותן תפילות אין בהן ממש והן לא רצויות אצל השם יתברך, אותו אחד נשאר חסר תקווה ונשבר ואין לו איך להיבנות רוחנית, מאחר ואפילו ה'לא לשמה' שממנה יגיע ל'שמה' נלקח ממנו!
מהי העצה לאחד כזה שנתקל במה שכתבת? ואיך זה מסתדר עם דברי רבנו ז"ל שאומר שעל כל דבר – קטן וגדול צריכים להתפלל?
אוהב אותך ומאחל לך המון בריאות ואריכות ימים ושנים.

תשובה:

שלום וברכה אל רן נ"י

לנכון קבלתי את מכתבך.

אני לא יודע מה כל כך קשה להבין שיש תפילה שהוא למעלה מהתורה – שהוא מבקש רק על רוחניות, ויש תפילה שהיא למטה מהתורה – שהוא מבקש על דברים גשמיים, וזה בכלל לא סותר כלל את דברי רביז"ל, אדרבה, אין לנו בזה העולם רק תפילה – להרגיל את עצמנו לדבר ולבקש את הקדוש ברוך הוא על כל פרט ופרט מה שאנחנו צריכים בין בגשמי ובין ברוחני, וכך אמרו חכמינו הקדושים (מדרש תהלים קמ"ט) פיהם של ישראל חרבם, שנאמר (תהלים קמ"ט) "וחרב פיפיות בידם", ואמרו חכמינו הקדושים (תנחומא בשלח) כתיב (ישעיה ס"א) "אל תיראי תולעת יעקב", למה נמשלו ישראל לתולעת? לומר לך מה תולעת הזה אינו מכה את הארזים אלא בפיו, והוא רך ומכה את הקשה, כך אין להם לישראל אלא תפלה – שהעכו"ם נמשלו כארזים, שנאמר (יחזקאל ל"א) "הנה אשור ארז בלבנון", ואומר (תהלים כ"ט) "וישבר הוי"ה את ארזי הלבנון", וכשהן מתגברים עליהם חוזרים בתשובה, וצועקים ומתפללין, והקדוש ברוך הוא עונה לעם ישראל בעת צרה.

ולכן גילה לנו רביז"ל שתמיד צריכים לבקש את הקדוש ברוך הוא כל מה שצריך בין בגשמיות ובין ברוחניות, עם כל זאת, יש הפרש בין אדם שמבקש צרכיו הגשמיים בשביל קיום התורה והמצוות, לבין שאחד מבקש את צרכיו הגשמיים סתם ככה להנאותיו וכו'. ובאמת מוהרנ"ת ז"ל מאריך מאוד לבאר את קושייתך, ומסביר בעומק את העניין (לקוטי הלכות ראש חודש הלכה ה') כי הנה חכמינו הקדושים אמרו (שבת י.) רבא חזייה לרב המנונא דקא מאריך בצלותיה, אמר: מניחין חיי עולם ועוסקים בחיי שעה, והוא סבר זמן תפילה לחוד וזמן תורה לחוד.

והענין הוא שיש שני מיני תפילות – יש תפילה לצורכי הגוף שהיא חיי שעה, ויש תפילה שהיא בשביל חיי עולם היינו בשביל התורה, ועל כן בוודאי שלימות התפילה היא בשביל קיום התורה והמצוות, שתפילה זו היא למעלה מהתורה, מאחר שהוא מתחנן אליו יתברך שיזכה לקיים את מצוותיו יתברך, ויזכה להבין את התורה הקדושה שלומד, ותפילה זו נקראת 'חיי עולם' – שהוא מבקש על רוחניות שרוצה לקיים את המצוות, ולהבין את התורה לעומקה. ויש תפילה שאדם מבקש על חיי שעה – שתהיה לו פרנסה ובריאות, ואינו מכוון בשביל התורה, וזה פשוט מאוד, ואשרי אדם שלא מבלבל את עצמו משום דבר, אלא תמיד מבקש את כל צרכיו ממנו יתברך בתמימות ובפשיטות גמורה, כי כבר אמר רביז"ל (שיחות הר"ן סימן רל"ג) שעל כל דבר צריכין להתפלל. היינו אם בגדו קרוע וצריך לבגד חדש יתפלל להשם יתברך שיתן לו בגד ללבוש, וכן בכל כיוצא בזה, דבר גדול ודבר קטן על הכל ירגיל עצמו להתפלל תמיד להשם יתברך, על כל מה שיחסר לו, אף על פי שהעיקר להתפלל על העיקר, דהיינו על עבודת השם יתברך לזכות להתקרב אליו יתברך, אף על פי כן גם על זה צריכין להתפלל.

ואמר רביז"ל שמי שאינו מתנהג כך, אף על פי שהשם יתברך נותן לו בגדים ופרנסה והצטרכות חיותו, אבל כל חיותו הוא כמו בהמה שגם כן השם יתברך נותן לה לחמה וכו', כן הוא חיותו שנותן לו השם יתברך זה כמו בהמה. כי מאחר שאינו ממשיך כל חיותו על ידי תפלה מהשם יתברך, על כן כל חיותו הוא כמו חיות של בהמה ממש, כי האדם צריך להמשיך כל חיותו והצטרכותו מהשם יתברך על ידי תפלה ותחנונים דווקא.

כן כתב מוהרנ"ת ז"ל (שם) שמעתי אנכי גם כן מפיו הקדוש של רביז"ל, על דבר קטן ופחות מאד שהיה קצת מוכרח לי, ואמר לי: תתפלל על זה להשם יתברך. ועמדתי משתומם, כי היה לי לדבר פלא בעיני להתפלל להשם יתברך על דבר פחות כזה, וגם כי לא היה מוכרח ביותר. ענה ואמר (בלשון תימה): אין זה כבודך שתתפלל להשם יתברך על דבר קטן כזה?

הקדוש ברוך הוא יעזור שתמיד נזכה לבקש את כל צרכינו רק ממנו יתברך.

המאחל לך ברכה והצלחה מן השמים