יש לנו בבית חמישה ילדים שהגיעו לפרקם, אך איננו מצליחים לחתן אותם. מה מעכב אותנו?

מאת ישראל:
לכבוד מעוז ומגדול הרב הגדול מוהרא"ש שליט"א, ישמרהו השם.
יש לנו בבית חמישה ילדים שעדיין לא התחתנו, וכמובן שאנחנו ועוד יותר הם מצפים לכך בקוצר רוח. בתנו הגדולה בת עשרים ושבע, אחריה יש שני בנים בני עשרים וחמש ועשרים ושלוש, אחריהם עוד בת בגיל עשרים ואחת, ועוד בן בגיל תשע עשרה.
אני ואשתי נעשינו חולים מזה שכולם עדיין בבית ואנחנו לא מצליחים לחתן אותם. בבקשה, תעזור לנו! מה מעכב אותנו כל כך?

תשובה:

שלום וברכה אל ישראל נ"י

לנכון קבלתי את מכתבך.

חכמינו הקדושים אמרו (קידושין כ"ט.) האב חייב בבנו וכו', ולהשיאו אשה וכו', ועל זה שואלת הגמרא (שם ל:) להשיאו אשה מנלן? דכתיב (ירמיה כ"ט ו') "קחו נשים והולידו בנים ובנות וקחו לבניכם נשים ואת בנותיכם תנו לאנשים", בשלמא בנו בידו, אלא בתו בידו היא? הכי קאמר להו ניתן לה מידי, ולבשייה ונכסייה כי היכי דקפצו עלה אינשי; היינו שהאב מחוייב להשיא לבנו אשה, וכן צריך לתת נדוניא לבתו כדי שאנשים ירצו לקחת אותה, וידוע שהגר"א זי"ע אמר שבכל מקום שמובא בדברי חכמינו הקדושים 'חייב' – זה עד מסירות נפש, ולכן אבא מחוייב לחתן את הבנים והבנות שלו, ואין תירוץ לחכות עמהם עד גיל עשרים ושבע, ובפרט בת לתת לה להיות מבוגרת בגיל כזה, כי בפירוש אמרו חכמינו הקדושים (פסחים קי"ג.) בתך בגרה שחרר עבדך ותן לה; כי הבנות צריכות שמירה יותר מהבנים, כמאמרם ז"ל (במדבר רבה פרשה י"א סימן ה') וישמרך – בבנות, שצריכות שמירה. ואמרו חכמינו הקדושים (סנהדרין ק:) בת לאביה מטמונת שוא מפחדה לא יישן בלילה, בקטנותה – שמא תתפתה, בנערותה – שמא תזנה, בגרה – שמא לא תינשא, נישאת – שמא לא יהיו לה בנים.

ולכן אני לא יודע למה אתה מחכה? אין דבר כזה שאין שידוכים, הבעיה היא שהיום ההורים הם בררנים והם מחפשים יחוס וכו', כסף וכו', שם ופירסום וכו', ואינם מרחמים על הילדים כלל, ולכן לא בחינם שהבנים והבנות נעשים נושרים ונושרות וכו', כי אם חכמינו הקדושים הגדירו (אבות פרק ה') בן שמונה עשרה לחופה; ונפסק להלכה (שולחן ערוך אבן העזר סימן א' סעיף ג') מצווה על כל אדם שישא אשה בן שמונה עשרה; וכתבו הפוסקים שהכוונה היא בתחילת שמונה עשרה, היינו כיוון שמגיע לגיל שבע עשרה ויום אחד, הוא נכנס כבר בשנת השמונה עשרה, אז הוא צריך להתחתן, וכן הוא החוק הקיים בהרבה מדינות, ולכן כיון שמגיעים לגיל הזה אסור להיות בררנים, אלא לקיים את רצונו יתברך ולהתחתן, ועל ידי זה היו יכולים להציל את כל הנוער שלא יהיה נושרים ונושרות וכו', ולא היו יוצאים לתרבות רעה, כי מה יעשה הבן ולא יחטא? כי הפריצות והשיקוץ, העירום והזיהום וכו' שיש היום זה מה שהורס את הנוער, כי בן ובת מוכרחים להתחתן, ולכן לא בחינם שאמרו חכמינו הקדושים (יבמות סב:) המדריך בניו ובנותיו בדרך ישרה, והמשיאן סמוך לפירקן, עליו הכתוב אומר (איוב ה') "וידעת כי שלום אהלך".

ולכן ראה לזרוק את הגאווה הסרוחה והישות שנמצאים בך, ותיכף ומיד תראה שיש מספיק בחורים טובים, ומספיק בחורות טובות להשיא להם את בניך ובנותיך, וזה עיקר הרחמנות שההורים צריכים לרחם על ילדיהם, כי אין עוד רחמנות יותר גדולה מזה מלהניח את הבנים והבנות להסתובב עד גיל כל כך מאוחר על לא דבר, וזה רק בא מגיאות סרוחה שיש להורים שלא מתאים להם להשתדך עם משפחה זו וכו' או עם משפחה זו וכו', ועדיף להם שהילדים שלהם יסבלו מפני גאווה סרוחה, ולבסוף לא בחינם שהבנים והבנות יוצאים לתרבות רעה.

יעזור הקדוש ברוך הוא שיתן לך דעת ושכל, ותציית את חכמינו הקדושים שאמרו להשיאם סמוך לפירקם.

המאחל לך ברכה והצלחה מן השמים