בפורים הילדים נוהגים לעבור מבית לבית ולאסוף כסף. מה דעתכם על המנהג הזה?

שאלה:

מאת אפיק:

שלום וברכה לצדיק.
בקהילה בה אנו גרים יש מנהג בפורים שהילדים עוברים מבית לבית ומבקשים דמי פורים. לי אישית זה קשה לראות את זה, וזה נראה לי לא טוב שמרגילים את הילדים לאסוף כסף. האם יש בזה איזה עניין או שזו סתם המצאה שהתפשטה?

תשובה:

בעזה"י יום ד' לסדר בחוקותי י"ד אייר (פסח שני) ה'תשע"ד

שלום וברכה אל אפיק נ"י

לנכון קבלתי את מכתבך.

עליך לדעת אשר מובא (מגן אברהם אורח חיים סימן תר"ע) נוהגים הנערים העניים לסבב בחנוכה על הפתחים, וכן הוא בפורים שאז הוא מצווה לתת מתנות לאביונים, והטעם שהנערים מסתובבים על פתחי הבתים לקבץ צדקה אז, כדי להרגילם שידעו איך מרגיש עני כשמסתובב על פתח הבתים וכו', וכמה בזיונות, עלבונות ושפיכות דמים הוא סובל בעת שצריך ללכת על פני הבתים ולקבץ צדקה על פרנסתו וכו', ולכן מרגילים את הקטנים כשהם עדיין קטנים שירגישו את הטעם המר שיש לעני שהוא מוכרח מרוב עניותו לקבץ צדקה על פני הבתים וסובל מה שסובל וכו' וכו', וכך כשהילדים יגדלו אז יתנו בסבר פנים יפות ובשמחה עצומה לכל עני הבא לפתח ביתם לבקש צדקה וכו', כי הם טעמו כבר את הטעם של להיות עני המחזר על הפתחים בהיותם קטנים וכו', ועכשיו כשגדלו ועזר להם הקדוש ברוך הוא שיש להם כבר אישה וילדים, כשבאים עניים אל פתח ביתם הם מקבלים אותם בסבר פנים יפות ונותנים להם בשמחה עצומה, ולכן אסור ללעוג על שום מנהג ישראל, כי בכל דבר יש כוונה.

ולמה דווקא בחנוכה ובפורים? אלא בחנוכה רצו היוונים לעקור מעם ישראל את התורה וקיום המצוות המעשיות, ובפורים רצו העמלקים לכלות את נשמות ישראל, ולכן דייקא בחנוכה ובפורים מרגילים את הנערים שילכו לצדקה שזה בכלל מצוות מעשיות דייקא – להחדיר בילדים כשהם עדיין קטנים שידעו מה זה צדקה ומה זה עני שמוכרח ללכת לקבץ צדקה על פני הבתים כדי להחיות את עצמו ואת בני ביתו, ואיך זה מרגיש? ועל ידי זה כשהם יגדלו ידעו שצריכים לתת בסבר פנים יפות לכל מי שבא לבקש צדקה.

וכך מובא בזוהר (וירא ק"ד.) בשעתא דקודשא בריך הוא רחים ליה לבר נש, משדר ליה דורונא, ומאן איהו? מסכנא, בגין דיזכי ביה. וכיון דזכי ביה איהו אמשיך עליה חד חוטא דחסד דאתמשך מסטר ימינא, ופריש ארישיה ורשים ליה, בגין דכד ייתי דינא לעלמא ההוא מחבלא יזדהר ביה, וזקיף עינוי וחמא לההוא רשימו, כדין אסתלק מניה ואזדהר ביה, בגיני כך אקדים ליה קודשא בריך הוא במה דיזכי [בשעה שהקדוש ברוך הוא אוהב את האדם, הוא שולח לו מתנה עני כדי שיזכה בו, וכיון שזוכה בו, מושך עליו חוט של חסד מצד הימין, ופורש את זה על ראשו, כדי שכשיהיו דינים בעולם, המחבל שרוצה לחבל וכו' יפרוש ממנו, כיון שיראה אותו ויראה את החוט של חסד שנפרש על ראשו יסתלק ממנו המשחית וישמר ממנו, ובשביל זה הקדוש ברוך הוא מקדים ושולח לאדם מתנה עני כדי שיזכה בו].

וכן אמרו חכמינו הקדושים (בבא בתרא ט:) כל הנותן פרוטה לעני מתברך בשש ברכות, והמפייסו בדברים מתברך באחד עשרה ברכות, כי עיקר שלימות הצדקה לפייס את העני, ואפילו שנותן לו סכום פעוט, שלכל הפחות יהיה בפיוס, שזה דבר גדול מאד, וכן אמרו (תנחומא משפטים) אמר הקדוש ברוך הוא: נפשו של עני היתה מפרכסת לצאת מן הרעב, ונתת לו פרנסה והחיית אותו – חייך שאני מחזיר לך נפש תחת נפש. למחר בנך או בתך באין לידי חולי ולידי מיתה, ואזכור אני להם את המצוה שעשית עם העני ומציל אני אותם מן המיתה, הוי (משלי י"ט) "וגמולו ישלם לו" – שאני משלם לך נפש תחת נפש.

הרי שלך לפניך, גודל מעלת נתינת צדקה לכל עני שבא אל פתח ביתו, ואת זה מרגילים לילדים מעת קטנותם שירגישו את טעם העני שמוכרח להסתובב על פני הבתים ולסבול חירופים וגידופים, בזיונות ושפיכות דמים וכו' וכו', כדי שכשהם יגדלו הם יזכרו את הטעם של העני ויתנו בסבר פנים יפות.

הקדוש ברוך הוא יעזור שנזכה תמיד לתת צדקה בשמחה ובסבר פנים יפות לכל מי שבא לפתח ביתנו.

המאחל לך ברכה והצלחה מן השמים