אני מבולבלת בעניין נתינת צדקה: איך יודעים אם תרמנו מספיק או לא?

שאלה:

מאת מיכל:

שלום לכבוד הרב.
במוצאי שבת האחרון אני ובעלי היינו בשיעור תורה של רב שהגיע למסור דרשה לרפואת חולה. בסוף ההרצאה החלו לבקש תרומות, וכיוון שאני תורמת למוסדות שלכם וכבר קיבלתי מכם ברכה, אז החלטתי שאני לא תורמת כרגע, ורק כשתהיה קבלת קהל עם אותו רב אבקש עם בעלי ברכה לזרע בר קיימא ושלום בית.
הקבלת קהל נעשתה בבית הכנסת כשכולם עומדים ושומעים, וכשהגיע תורו של בעלי, הרב שאל אותו אם תרמנו, אז הוא ענה לו שלא, ומיד בעלי שאל אותי אם אני מעוניינת לתרום. עניתי לו שאני תורמת למקום שאני מכירה ויודעת, ואז הרב אמר לי: "זה רק חמישים ש"ח לחודש וזה לא כל כך קשה, הרי הטיפולים עולים יותר…", ואני לא הבנתי למה הוא דיבר על טיפולים, כי אני נשואה בסך הכול אחת עשרה חודשים, ואתה ברכת אותי אז אני לא דואגת. לבסוף החלטתי כן לתרום, אבל אז בעלי אמר לי שאני תורמת מספיק, ולכן לבסוף אמרתי לרב שאשלם סכום כסף חד פעמי עבור הברכה ולא תהיה לי אפשרות לתרום בהוראת קבע.
אני מבולבלת מאוד כי חלק מהנשים שהיו שם אמרו לי שאולי זה שהרב פנה אליי ושאל אותי ישירות אם תרמנו זה רמז מהשמיים שאני לא תורמת מספיק, ומאז אני מבולבלת מאוד. האם נהגתי כשורה או שבאמת אינני תורמת מספיק?
לגבי ילדים, אני יודעת שהשם ייתן לי בדיוק מתי שצריך, ושאני צריכה לעבוד על מידת הכעס. תודה רבה לך כבוד הרב.

תשובה:

בעזה"י יום ו' עש"ק לסדר נשא ראש חודש סיון ה'תשע"ד

שלום רב אל מיכל תחי'

לנכון קבלתי את מכתבך.

אני מוכרח להגיד לך שצדיק הדבוק בו יתברך אף פעם לא יגיד לאדם "אתה מוכרח לתת לי צדקה" וכו', אדם צריך להבין בעצמו שראוי לו לתת צדקה, כמו שאמר רביז"ל (ספר המדות אות צדיק סימן כ') אל יקשה לך למה להם לצדיקים ליהנות מאחרים כדי להנהיג את בני ביתו בעושר ובכבוד, מוטב שלא להנהיג ולא ליהנות מאחרים, אל יקשה לך, כי כל מה שיש תענוג והרחבה לצדיק, על ידי זה נתגדל נשמתו, ואזי יש בית מנוחה לשכינת הקדוש ברוך הוא, ובכן אין לבוא לבית בידים ריקניות; וכן אמר רביז"ל (ספר המדות אות המתקת דין חלק ב' סימן י') לפייס מדת הדין אינו בידים ריקניות.

אין לך להתבלבל כלל משום בריה שבעולם, הבטחתי לך שהקדוש ברוך הוא יעזור לך שתזכי לבנים חיים וקיימים, אזי כך יהיה בלי שום ספק כלל, סוף כל סוף התחתנת בסך הכל לפני אחת עשרה חודשים, ולכן אל תדחקי את השעה ואל תעשי שום פעולות גשמיות, טיפולים וכדומה וכו' וכו', והקדוש ברוך הוא יעזור לכם שיהיו לכם ילדים באופן טבעי.

העיקר ראו את ובעלך למסור את נפשכם על מידת השמחה כי אין דבר יותר חשוב כמו שמחה, וכל כך קשה לאדם להגיע למידת השמחה יותר מכל העבודות הכי קשות – קל יותר לצום וכו' ולסגף את עצמו עם סיגופים קשים ומרים וכו', העיקר לא להיות בשמחה, ולכן על שמחה צריכים מסירות נפש גדולה, ואמרו חכמינו הקדושים (תנחומא שמיני) לפי שאין השמחה ממתנת לאדם, לא כל מי ששמח היום שמח למחר, ולא כל מי שמיצר היום מיצר למחר, לפי שאין השמחה ממתנת לאדם, ואם תהיו בשמחה כל החיים שלכם ילכו כבר בצורה אחרת לגמרי, כי תזכו לישוב הדעת כמו שאמר רביז"ל (לקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן י') מה שבני אדם רחוקים מהקדוש ברוך הוא, זה מחמת חסרון ישוב הדעת. ולמה אין ישוב הדעת? כי חסר מהשמחה, ולכן תמסרו את נפשכם להיות בשמחה ואז תזכו לגדלות המוחין וכבר לא יחסר לכם שום דבר.

לא כדאי לכם להתבלבל משום דבר בעולם, כי גדול אדונינו ורב להושיע, תכבדו ותייקרו אחד את השני, ותאהבו אחד את השני, ותראו איך שהברכה תתקיים אצלכם בשלימות בתכלית השלימות, ולא כדאי לכם להתבלבל וללכת מרב לרב וכו', כי כך אמר רביז"ל (ספר המדות אות אמונה חלק ב' סימן ז') כשהולך מרב לרב אזי צריך לחזק אמונתו באחדות השם יתברך, כי הלימוד מהרבה מלמדים מזיק לאמונת היחוד, ולכן תשמרו בזה מאד מאד, והקדוש ברוך הוא ישפיע עליכם שפע ברכה והצלחה בכל מעשה ידיכם, ותהיו תמיד שמחים ועליזים ותאהבו אחד את השני, ונשמע ונתבשר אצלכם בשורות משמחות.

המאחל לך שבת שלום