שלום לכבוד קדושת מוהרא"ש שליט"א.
לאחר התייעצות עם הצדיק, ייבאנו לעסק שלנו רהיטים מסין. לפני כשבוע הסחורה הגיעה אלינו
בשלום, אך קיבלנו מידע שהמפעל שממנו הזמנו את הסחורה לא מוכן לספק לנו יותר סחורה,
מכיוון שיש יבואן אחר בארץ שמזמין ממנו הרבה סחורה, ואותו יבואן ביקש מהם בלעדיות.
דיברנו עם הסוכן שלנו בסין, והוא שוחח עם מנכ"ל המפעל והצליח לשכנע אותו לספק
לנו סחורה, אך הסוכן שלנו מבקש מאיתנו להזמין את הסחורה באופן מידי לפני שבעל המפעל
יתחרט. ומכיוון שהשקענו כבר את רוב כספנו בהזמנה הנוכחית, אם נרצה להזמין עוד
סחורה עכשיו ניאלץ לקחת הלוואה כדי לשלם שלושים אחוז משווי הסחורה כמקדמה.
האם אתם ממליצים לנו להתאמץ ולהשיג את הכסף כדי לעשות את הצעד הזה, או לחכות עד שתהיה
לנו אפשרות כספית?
תשובה:
בעזה"י יום ב' לסדר בהעלותך ד' סיון ה'תשע"ד
שלום וברכה אל אסף וחנה שיחיו
לנכון קבלתי את מכתבכם.
מה אומר לכם, בענייני משא ומתן וכו' צריכים רחמי שמים מרובים לא ליפול בפח וכו' וכו', וכבר אמר
רביז"ל (ספר המדות אות ממון סימן ע"ז) מי שעושה
מעשיו במהירות בלי ישוב הדעת, נעשה בעל חוב; וכן אמר (שם אות תשובה סימן מ"ו)
מי שרוצה לשוב יזהר מלהיות בעל חוב. והירבה רביז"ל לדבר מענין זה שצריכים מאד
מאד לשמור מחובות ולא להיכנס בדברים שהם למעלה מכוחותיו וכו', ואחר כך יקויים אצלו (משלי
י"ט ג') "איולת אדם תסלף דרכו ועל הוי"ה יזעף לבו"; הרבה פעמים
אדם עושה בחיים טעויות וכו', ואחר כך יש לו טענות על הקדוש ברוך הוא, ופעם דיבר
רביז"ל עם אנשי שלומינו, ואמר (שיחות הר"ן סימן קכ"ב) שאם לא היה
ממתין בביטחון לישועת השם כבר היה איש נוסע ומטולטל כמו כל הנוסעים ומטלטלים עצמם
בשביל הפרנסה כנהוג עכשיו. והכוונה כי אמר זאת לענין הנהגת הבית בפרנסה ומלבושים
ושאר צרכי הבית שעל פי רוב חסר לאדם הרבה, כגון לזה חסר מלבוש פשוט, ויש שחסר להם
מלבושים חשובים או דירה וכו', שצריכין להמתין לישועת השם ולבלי לדחוק את השעה
(ערובין י"ג:) למלאות החסרון תכף ומיד, רק צריכין להמתין עד ירחם השם.
ואמר
רביז"ל על עצמו שאם לא היה ממתין, כגון כשהיה חסר לו איזה דבר, אם היה דוחק
את השעה שיהיה דווקא תיכף, היה צריך ללוות לעצמו ולהיות בעל חוב עד שהיה מוכרח
להיות נוסע ומטולטל. כמו שאנו יודעים ענין הנוסעים שהם מוכרחים תמיד ליסע על
המדינה מחמת שהם תמיד בעלי חובות. וענין זה צריכים לידע מאד, וצריכין ללמד עצמו
להרגיל את עצמו בזה מאד, כי לכל אדם חסר הרבה אפילו בעלי בתים ועשירים גדולים, מכל
שכן מקבלים אפילו החשובים והגדולים. וצריך לזה להסתפק במיעוט ולהנהיג ביתו כפי
השעה והזמן. ואם נדמה לו שצריך מלבוש או לאשתו ובניו, אף על פי שמוכרח לו אל ידחק
השעה ללוות ולהקיף ולהיות בעל חוב, אך ימתין עד שיבוא עיתו. וטוב לסבול דוחק אפילו
במזונות וכל שכן במלבושים ודירות וכו' ולא להיות בעל חוב. ומוטב שיהיה בעל חוב
לעצמו או לבני ביתו במלבושים מלהיות בעל חוב להחנוני או לאחרים, כי בכל ענייני
פרנסה צריכין להמתין עד שיבוא עיתו, כמו שכתוב (תהלים קמ"ה ט"ו)
"עיני כל אליך ישברו ואתה נותן להם את אכלם בעתו", ולכן צריכים מאד מאד
לשמור לא להיכנס בעסקים שהם למעלה מהשגתו שאז יכול להיכשל ולהיות בעל חוב גדול מאד.
הקדוש
ברוך הוא יוליך אתכם על הדרך הנכונה, ותצליחו בגדול.
