לכבוד קדושת מוהרא"ש שליט"א. ברוך השם אנחנו מתפללים בכל יום לרפואתכם.
זכיתי להיכנס לצדיק לפני חודשיים לפדיון נפש בחצות לאחר השיעור שמסר לנשים, גוללתי
את דבריי בפני הצדיק וסיפרתי שאני עובד בחברת הייטק גדולה כבר שש שנים, וכעת חלק גדול
של החברה פוצל ונקנה על ידי חברת הייטק אחרת. גם אני קיבלתי הצעת עבודה בחברה החדשה
שמעוניינת בי מאוד, אבל הצדיק ייעץ לי להישאר בחברה שאני עובד בה (הקטנה יותר) ואמר
שלא כדאי לעבור כי אני עלול למצוא עצמי נופל בין הכיסאות. בנוסף, הצדיק בירך אותי שאתקדם
ושהשם ירים אותי למעלה.
לאחרונה התחלתי להרגיש שבחברה הקטנה דוחפים אותי החוצה – אני לא מסתדר עם האחראית שלי
ויש בינינו חיכוכים ומאבקי כוח מצידה, ובנוסף היא מכפישה את שמי ללא סיבה. מנגד, אני
מאוד מוערך בחברה, ויש לי יחסים קרובים עם המנכ"ל. לפני חודש וחצי הובטח לי שלאחר
הפיצול יעשו הפרדה בינינו, והיא לא תהיה האחראית עליי למרות שהיא נשארת בחברה הקטנה,
אך הם חזרו בהם.
בשיחה שקיימתי לפני שבוע עם מנכ"ל החברה הקטנה שיחסינו קרובים, הוא הציע לי לעבור
לחברה הגדולה, ואמר לי שאם לא אסתדר שם בשלושת החודשים הראשונים, הוא מבטיח שאוכל לחזור
חזרה לאותו התפקיד והשכר בדיוק, ומנגד הוא אפשר לי להישאר בחברה, אך לא הבטיח שתהיה
הפרדה, ואם כן, אז יכול להיות שלא אהיה שבע רצון מחלוקת האחריות. עוד הוסיף ואמר, שרוב
מניות החברה הגדולה הן בבעלותו, ולכן במובן מסוים החברה הגדולה היא שלו.
מנגד, החברה הגדולה מאוד רוצה שאעבור אליהם, כאשר יש תיאום מלא עם החברה הקטנה, לתפקיד
כמעט זהה אבל בהיקף גדול יותר, אך מציעים לי שכר זהה לחברה הקטנה עם תנאים מעט משודרגים
יותר. ניסיתי לבקש תוספת שכר אך נעניתי עד כה שלא ניתן להעלות את השכר, זאת למרות שהיקף
העבודה יגדל. ומנגד, במידה ואשאר בחברה הקטנה, השכר לא יפגע למרות שהיקף העבודה יקטן.
לאחר ההתייעצות אתכם ברוך השם צייתתי לכם, והנחתי למנכ"ל מכתב על השולחן בו כתבתי
שלאחר התייעצות עם רב, כאשר כוונתי אליכם, החלטתי להישאר בחברה הקטנה. לאחר יומיים
עליתי למשרדו לוודא שהוא קיבל את המכתב, והוא אמר שכן ואיחל לי בהצלחה, והוסיף שההנהלה
תתכנס יחד לדון במבנה האירגוני ויהיה בסדר.
המצב היום: הוזמנתי לשיחה עם בכיר בהנהלה שעדכן אותי שההחלטה היא להעביר אותי לחברה
הגדולה, ואין אפשרות להישאר בחברה הקטנה מאחר והיקף הפעילות יקטן ואין מקום לכולם.
מנגד הוא ציין שבחברה הגדולה רוצים וצריכים אותי מאחר והיקף העבודה גדול ואוכל להתפתח
מקצועית ולצבור יותר ניסיון, ובנוסף זה פתרון ליחסיי הלא טובים עם האחראית שלי שממשיכה
להכפיש את שמי ולהתנכל לי גם עכשיו. פניתי שוב אל המנכ"ל וביקשתי להישאר, אך הוא
אמר שהדבר הטוב ביותר עבורי הוא לעבור ושאין ברירה אחרת. במקביל הוא רמז לי שאם בכל
זאת אתעקש להישאר בחברה הקטנה אולי יתנו לי תפקיד אך הוא יהיה קטן משמעותית מתפקידי
כיום. בחברה הקטנה סיכמו איתי שכשאעבור אקבל גם בונוס יפה בגלל שהשכר שלי לא עולה וזה
מעין תוספת.
ברצוני להתייעץ עם הצדיק מה לעשות, ואשמח לקבל תשובה ברורה איך להתקדם: האם בכל זאת
להתעקש להישאר בחברה הקטנה למרות המגבלות ולמרות שדוחפים אותי החוצה, או שכדאי לעבור
לחברה הגדולה ולהיענות לאתגר למרות שהשכר לא עולה? אני נשוי עם ילדים ברוך השם, ויש
לי משכנתא גדולה שרק התחייבתי אליה. אני מתבטל למה שהצדיק יאמר לי, וכמו כן אבקש את
ברכתו של הצדיק שאתקדם בעזרת השם ותהיה לי פרנסה בשפע ובנקל.
תשובה:
בעזה"י יום ג' לסדר בהעלותך ה' סיון (ערב חג השבועות) ה'תשע"ד
שלום וברכה אל חיים נ"י
לנכון קבלתי את מכתבך.
מוהרנ"ת ז"ל אמר: פרנסה לא זורקים, אלא הפרנסה תזרוק אותך, ולכן אם
הם מתעקשים שתעבור לחברה הגדולה, אזי תעשה את זה, רק אל תבלבל את עצמך משום דבר, כי
חבל שתענה את עצמך בעינויים נפשיים בחינם וכו' וכו', הרי פרנסה זה מאת הקדוש ברוך
הוא, והעסק זה רק כלי שדרכו הקדוש ברוך הוא נותן את הפרנסה, ולכן אתה צריך לתלות
עיניך רק אליו יתברך, וכפי שהוא רוצה כן יהיה.
ולכן אל תהיה שבור משום דבר, רק
תהיה בשמחה עצומה, כי השם של פרנסה שהוא חת"ך היוצא מפסוק (תהלים קמ"ה) פותח' את' ידיך', יוצא גם מפסוק (דברים ט"ז ט"ו) והיית' אך' שמח', ולכן הדבר הראשון אתה צריך
להשתדל להיות מאד מאד בשמחה, ולשמח את עצמך, ואף שאני יודע שמאד מאד קשה לך ומרים לך החיים ממוות, עם כל זאת עם עצבות ומרירות ודאגות לא תבוא לשום דבר, אלא תסתבך יותר, ולכן הדבר הראשון – רק להיות
בשמחה.ואם תאמר במה יש לי לשמוח? הרי אני עני ואביון ומלא חובות? אלא דע לך שחכמינו הקדושים אמרו (נדרים מא.) אין עני אלא מדעת;עיקר העניות תלוי בחסרון דעת, כי המאמין האמיתי שמאמין שאין בלעדיו יתברך כלל, והכל לכל אלקות גמור הוא, והוא יתברך מנהיג את עולמו בחסד וברחמים בצדק ובמשפט, ודבר גדול ודבר קטן לא נעשה מעצמו אלא בהשגחת המאציל העליון, עד כדי כך שאמרו חכמינו הקדושים (חולין ז🙂 אין אדם נוקף אצבעו מלמטה
אלא אם כן מכריזין מלמעלה; שאדם לא מקבל מכה קטנה
באצבע קטנה אם לא מכריזין על זה קודם מלמעלה –האדם הזה הוא תמיד שמח.ואמר רביז"ל (ספר המדות אות ממון סימן פ"ג) אמונה הוא טוב לפרנסה; ולכן בזה שתשמח עם נקודת יהדותך שנבראת יהודי ושלא עשני גוי
כגויי הארצות, השמחה והאמונה הזאת תפתחנה לך את כל צינורי השפע והפרנסה.
ולכן לא כדאי לך להתבלבל משום בלבול בעולם כלל, ובאיזה
מקום שישימו אותך תהיה רק שש ושמח, כי סוף כל סוף הפרנסה היא בידי הקדוש ברוך הוא
ולא בידי בשר ודם, וכמו שכתוב (תהילים קט"ו) "עצביהם
כסף וזהב מעשה ידי אדם", ופירשו צדיקים – העצבות שנופלת על האדם זה מחמת שחושב
אשר "כסף וזהב מעשה ידי אדם" – שזה תלוי ביד בני אדם, כי באמת אם אדם יודע אשר פרנסתו היא
רק מהקדוש ברוך הוא אזי הוא תמיד שש ושמח ואינו נשבר משום דבר בעולם.
אתה צריך לדעת שסגולה
לפרנסה לברך ברכת המזון מתוך הסידור דייקא, ובקול ובשמחה, וזה מסוגל לעשירות
נפלאה, כמו שכתוב (משלי י') "ברכת הוי"ה היא תעשיר ולא יוסיף עצב
עמה", היינו כשמברך את ברכת המזון בשמחה עצומה זה מסוגל לעשירות, וכן להיזהר
מאד על נטילת ידים וכו', ולכן מהיום והלאה תקפיד מאד מאד על נטילת ידים כשאתה קם
בבוקר וכו', וכן כשיוצאים לשירותים וכו', וכן לפני האכילה ליטול ידים עם נטלה
דייקא וכו', כי נטילת ידים מסוגלת להינצל מעניות, כי ע'ל נ'טילת י'דים ראשי תיבות
ענ"י, ומי שמזלזל בנטילת ידים נעשה עני, ואמרו חכמינו הקדושים (שבת ס"ב:)
אמר רב חסדא: אנא משאי מלא חפני מיא ויהבו לי מלא חפני טיבותא [אני נטלתי ידי עם
מלא מים, ונתנו לי חופנים מלא טוב, כי רב חסדא היה עשיר גדול מאד, והכל בזכות נטילת
ידים שהיה מקפיד על זה], ואמרו חכמינו הקדושים (שם) כל המזלזל בנטילת ידים בא לידי
עניות, וכך נפסק בשולחן ערוך (אורח חיים סימן קנ"ח סעיף ט') צריך ליזהר
בנטילת ידים שכל המזלזל בנטילת ידים חייב נידוי ובא לידי עניות ונעקר מן העולם.
ולכן אני מאד מבקש אותך שתקפיד על נטילת ידים עם שפע, ועל ידי זה תזכה לעשירות
גדולה מאד מאד, וכן לברך ברכת המזון בקול גדול כדי שהילדים שלך ישמעו מה זה ברכת
המזון בקול, וכן נהגו אנשי שלומינו לברך ברכת המזון בהתעוררות גדולה מאד מאד, כי
רביז"ל אמר (ספר המדות אות אכילה חלק ב' סימן ג') על ידי ברכת המזון נתוודע
השם יתברך בעולם; אשרי מי שמקיים את זה ואז אל רב טוב הגנוז יזכה, ואל יקל בעיניך
דבר זה כי חכמינו הקדושים הקפידו על זה מאד מאד.