יש לי מניעות גדולות בעניין המשודך שלי. האם לוותר ולבטל הכול?

שאלה:

מאת שירי:

שלום. אני בת עשרים ושתיים, וכבר שנתיים אני יוצאת עם מישהו בן עשרים וחמש. הקשר שלי ושל בן זוגי תמיד נתקל בבעיות בגלל אמא שלו – היא לא מקבלת אותי, כל הזמן יש ריבים בינינו, ובן זוגי תמיד עומד באמצע. תמיד היו לי ספקות לגבי הקשר הזה, ואף היו לנו כמה פרידות שקרו בגללי כי רציתי לחשוב, אך תמיד חזרנו בסוף.
הוא הציע לי נישואים לפני כחודש, וקבענו תאריך לעוד חצי שנה, אך עכשיו אני מתחילה לחשוב שאולי אני לא באמת שלמה עם החתונה הזאת… חשוב לי לציין שהוא אדם ממש טוב, אבל תמיד אני מנסה לשנות אותו ומתעצבנת עליו, ויש לי תחושה שהכול על הכתפיים שלי. אני לא יודעת מה לעשות, והמחשבות עושות לי רע. האם אני צריכה לבטל הכול?

תשובה:

בעזה"י יום ו' עש"ק לסדר בהעלותך ח' סיון ה'תשע"ד

שלום רב אל שירי תחי'

לנכון קבלתי את מכתבך.

לדעתי פה את חייבת בהכל, כי הרי הבחור רוצה אותך מאוד על אף שיש לו מניעות מהאמא שלו וכו', ונתקל בבעיות רציניות וכו', ואף על פי כן הוא מוכן להתחתן איתך וכו', אבל את פזיזה וכו', וגם כעסנית ועצבנית וכו', ואת מוציאה את הכעס והעצבים שלך על הבחור, אז בוודאי את חייבת, ולכן את צריכה לשנות את המידות שלך, כי כעס של האשה שובר את הבית וכו', כי אם אשה חזקה אזי היא תמיד סבלנית ועושה כל מיני פעולות שבעולם שיהיו רק שלום ואהבה וכו', אבל אם האשה היא חלשת אופי וכו', אזי היא תמיד כעסנית ועצבנית ומוציאה את זה על בעלה.

את צריכה לדעת שצריכים לעשות כל מיני פעולות שבעולם להסתדר לבד, כי תמיד החמות מתערבת בין הזוג, פעם זה האמא שלה, ופעם זה האמא שלו, וידוע שכלה וחמותה אף פעם לא ישתוו בשום פנים ואופן, וזה בא להם מחמת חסרון הדעת וקטנות השכל וכו' וכו'. על פי רוב האמא של החתן נכנס לה בדמיון כאילו הכלה גנבה את הבן שלה וכו', וחושבת לעצמה: "אני ילדתי אותו וכו' וגידלתי אותו וכו', ועכשיו באה בחורה צעירה וגונבת לי את הבן?" וכו', או להיפך – האמא של הכלה נכנס לה בדמיון כאילו החתן גנב את הבת שלה וכו', וחושבת לעצמה: "אני ילדתי אותה וכו' וגידלתי אותה וכו', ועכשיו בא בחור צעיר וגונב לי את הבת?" וכו', אשר כמובן זה בא מקטנות וחסרון הדעת שיש בנשים וכו', וכך הטבע הרע שאי אפשר לשנות את זה, ולכן זוג צריכים להיות פיקחים כשמתחתנים ולא לערב את ההורים בעסק נישואיהם וכו', כי הם רק יסבלו מזה. הבעל והאשה צריכים לאהוב אחד את השני, ולהבין אחד את השני, ולדאוג מאד שלא יתערבו ההורים בחיי הנישואין, וזה נישואין מוצלחים.

ולכן ראי לקחת את עצמך בידיך ותשני כיוון, ולא להוציא את הכעס והעצבים שלך על הבחור, שהוא בחור נפלא מאד כמו שאת בעצמך כותבת עליו, ומה גם שהוא הציע לך נישואין וכו', נמצא שהבעיה אצלך, ולכן אם את לא רוצה לאבד בחור נפלא כזה, תראי לשנות כיוון וכו' ולהפסיק להתעצבן ולהיות בכעס וכו', ואז כל החיים שלך ישתנו לטובה.

המאחל לך שבת שלום