ככל שאני לומד על החומרה של פגם הברית אני נופל לעצבות ודיכאון. איך יוצאים מהמציאות המרה הזאת?

שאלה:

מאת דוד:

לצדיק היקר מיבנאל, שלום רב וכל הישועות.
אני בן עשרים ושתיים, מאוד רוצה להתחתן, אך עדיין לא מצאתי את בת זוגי. מגיל צעיר אני נכשל בפגם הברית, וככל שאני לומד על החומרה של העבירה הזו אני נופל יותר ויותר לעצבות ודיכאון שגורמים לי לחטוא שוב ושוב. איך עושים סטופ ויוצאים מהמציאות המרה הזאת?

תשובה:

בעזה"י יום ו' עש"ק לסדר בהעלותך ח' סיון ה'תשע"ד

שלום וברכה אל דוד נ"י

לנכון קבלתי את מכתבך.

רביז"ל אמר (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן קס"ט) כשאדם תמיד שש ושמח, על ידי זה הקדוש ברוך הוא בעצמו שומר אותו מפגם הברית, ולכן אשרי האדם שעושה כל מיני פעולות שבעולם להיות רק בשמחה, ולא מניח את העצבות והעצלות אצלו כרגע, וזה עיקר תיקונו, ואף שזה בא לאדם יותר קשה מכל העבודות שבעולם וכו', עם כל זאת אי אפשר להתרפאות אלא על ידי שמחה, וכמו שאמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן כ"ד) שגם חכמי הרופאים אומרים שכל המחלות והחולאים רעים שבאים לאדם זה רק מחמת חסרון השמחה, כי על ידי שמחה הוא נתרפא מהכל, ולכן תכריח את עצמך להיות רק בשמחה, וזה תיקונך הנצחי.

אתה צריך לדעת שהחטא המגונה הזה של הוצאת זרע לבטלה מטמטם את המח ומעקם את הלב, ומכניס באדם קושיות וספיקות עליו יתברך וכו' וכו', כי כל המחשבות של הכפירות והאפיקורסות שנכנסות באדם, זה רק על ידי שנכשלים בחטא המגונה הזה, מלבד זאת מה שאמרו חכמינו הקדושים (נדה י"ג.) אמר רבי יוחנן: כל המוציא שכבת זרע לבטלה חייב מיתה; ואמרו (שם) רבי יצחק ורבי אמי אמרי: כאילו שופך דמים, שנאמר (ישעיה נ"ז ה') "הנחמים באלים תחת כל עץ רענן שוחטי הילדים בנחלים תחת סעיפי הסלעים" – אל תקרי שוחטי אלא סוחטי; כי מכל טיפה וטיפה יכול להיוולד ולד, וכשסוחט את זרעו לבטלה הוא שוחט את ילדיו, והעוון הזה מטמטם את המח והדעת, ומכניס את האדם בחלישות הדעת וביאוש גדול כאילו הקדוש ברוך הוא שונא אותו ולא צריך אותו וכו' וכו'.

ובאמת למה כל כך חמור החטא הזה? כי מכל טיפת זרע יכול להיוולד ולד, וכשאדם מוציא את זרעו לבטלה, על ידי זה הוא הורג את הוולד וכו', ואם אחד הורג בן אדם – הרי הוא רוצח, ואם הורג שני בני אדם – הוא רוצח שברוצחים וכו', וכן ככל שאדם הורג יותר אנשים – הוא ארכי רוצח, ומכל שכן כשאדם הורג את בנו או את בתו – זה רוצח משוגע וכו'. והנה מובא בספרים שאם יסתכלו בטיפת זרע, יראו שמתנועע ולד שלם עם ראש, גופה, ידיים ורגליים וכו', ולכן כשאדם מוציא זרע לבטלה הרי הוא הורג ולד, ומכל שכן כשמוציא זרעו לבטלה כמה וכמה פעמים, הרי הוא רוצח וכו', ולכן החמירו על זה חכמינו הקדושים יותר מהכל, מלבד שהחטא הזה מכניס באדם שיהיה תמיד ממורמר ומדוכא.

ולכן שלח לנו הקדוש ברוך הוא את רביז"ל לדור הזה, כדי להציל את כל אלו הנשמות הנפולות והפגומות, ולהוציא אותם מהשאול תחתית ומתחתיו. 

ולכן עצתך להתקרב אל רביז"ל על ידי לימוד ספריו הקדושים, שאין למעלה מזה, כי רביז"ל מכניס באדם תקווה לחיות וכו' ונותן עצות איך לצאת מזה, והיה טוב מאד שתעשה לעצמך שיעור בספר הנפלא "קדושת ישראל" המדבר מהחטא הזה ועצות איך לצאת מזה, וכן בספר "אוצר הקדושה" שגם כן מלא עצות איך לצאת מהחטא המגונה הזה, כי מי שנפל בחטא הזה, קשה לו מאד מאד לצאת מזה, כי זה מטמטם לו את כל השכל והדעת עד שנעשה אומלל לגמרי, ולכן תעשה כל מה שביכולתך לקבל על עצמך קבלה חזקה שזהו זה, אתה לא חוטא יותר בחטא המגונה הזה שעל ידו אתה הורס את הבריאות שלך וכו' וכו', כי מובא (שולחן ערוך אבן העזר סימן כ"ג)

אסור להוציא שכבת זרע לבטלה, ועוון זה חמור מכל עבירות שבתורה וכו'. אלו שמנאפים ביד ומוציאים שכבת זרע, לא די להם שאיסור גדול הוא, אלא שהעושה זה בנדוי הוא יושב, ועליהם נאמר (ישעיה א' ט"ו)

"ידיכם דמים מלאו" וכאילו הרג הנפש; ולכן אתה צריך לקחת את עצמך בידיך, ולהפסיק עם הזבל והזוהמה הזו שהורסת לך את החיים שלך.

תרגיל את עצמך לומר בכל יום את התיקון הכללי עם התפילה שאחריה שתיקן מוהרנ"ת ז"ל, ותתוודה בכל יום אליו יתברך, ואז ושב ורפא לך, ועיקר התיקון לחטא הזה הוא רק שמחה, ואף שמי שחטא בחטא המגונה הזה ומוציא זרעו לבטלה, הוא תמיד נמשך אחר העצבות והמרירות והדכאון הפנימי שזה גורם לו שיחטוא ועוד פעם יחטוא וכו' וכו', כי הקליפה המחטאת את האדם נקראת לילי"ת על שם יללה שמכניסה יללה באדם עצבות ומרירות, שמזה אדם מאבד את שכלו לגמרי ומוציא זרעו לבטלה, ולכן עיקר התיקון הוא רק להיות בשמחה, ולעשות כל מיני פעולות שבעולם להיות בשמחה, ואף שמי שכבר נכשל בחטא המגונה הזה הוא שרוי בקטנות המוחין וכו', ותמיד הוא מבוהל ומבולבל וכו', ואינו מוצא את זיווגו וכו', ועוד נכנס בחובות עצומים וכו', אין עצה  אחרת אלא להתפלל הרבה להקדוש ברוך הוא שיזכה לשמחה ולצאת מהחטא המגונה הזה שהורס את כל הבריאות, ולכן כדאי לך לומר בכל יום את התיקון הכללי שהם העשרה מזמורי תהלים שתיקן רביז"ל לומר לפגם הברית, וכן לומר אחריה את התפלה שתיקן מוהרנ"ת ז"ל, ומלבד זאת טוב שתאמר את התפלה הזו, וזה יועיל לך מאד מאד לצאת מכל הצרות והחובות והקטנות והבלבולים שמסבבים אותך:

רבונו של עולם! חוס וחמול עלי ותוציאני מהקטנות והדחקות שגרמתי לעצמי על ידי חטאיי המרובים שחטאתי עוויתי ופשעתי לפניך, ובפרט בחטא המגונה של הוצאת זרע לבטלה, שהוא חטא חמור מאד, עד שחכמינו הקדושים אמרו כל המוציא זרעו לבטלה חייב מיתה, מה אומר מה אדבר מה אצטדק, האלהים מצא את עווני, ומפני החטא המגונה הזה נתעכר דמי בי, ונתבלבלה דעתי, ונתעקם לבבי בקושיות וספיקות עליך, עד שנפלתי בקטנות המוחין, שאיבדתי את שכלי לגמרי, ונעשיתי עבד ליצרי הרע, עד שהוא מושל בי, ונתקיים אצלי "עבד כי ימלוך ונבל כי ישבע לחם", שעל ידי זה נפלתי בעניות גדולה מאד, עד כדי כך שאני מוכרח להלוות כסף לקנות לחם, וכל כך נפלתי בעיני עצמי ביאוש עמוק מאוד, עד שאני לא רואה שום דרך איך יוצאים מזה.

אנא רבונו של עולם, חמול על נפש אומללה כמוני, ותוציאני מקטנות המוחין ואזכה להגיע לגדלות המוחין, באופן שאהיה חזק להתפלל אליך תמיד, ולהתחנן ולבקש על נפשי, עד שאזכה לצאת מהקטנות ולבוא אל הגדלות, ואתה הודעתני על ידי ראש צדיקיך שאין שום יאוש בעולם כלל, ואפילו שאדם כבר עבר על כל העוונות בכלליות, ובפרטיות על העוון החמור הזה של הוצאת זרע לבטלה, גם כן מועילה תשובה, על ידי שאתחרט על מעשיי המגונים שעשיתי עד עכשיו, ואזכה לקבל עליי קבלה חזקה לא לחזור אל העוון החמור הזה, וגילית לנו אשר עיקר התשובה שמהיום והלאה לא להמשיך בזוהמת החטא המגונה הזה.

אנא ממך רבונו של עולם, חוס וחמול עליי שאזכה להיות חזק בדעתי לא לחזור אל העוון החמור הזה, ואזכה לתקן את מה שקלקלתי, עד שאצא לגמרי מהחובות, ויקויים בי מקרא שכתוב ב'צלו ח'מדתי ו'ישבתי ופריו מתוק לחכי, ומעתה אזכה להחדיר בעצמי אמונתך הפשוטה שאתה מלא כל הארץ כבודו, ממלא כל עלמין וסובב כל עלמין ובתוך כל עלמין, ולא אסיח דעת ממך כרגע, ואזכה להיכלל בך מעתה ועד עולם, אמן סלה.

זכור גם זכור מה שאמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן קי"ב) אם אתה מאמין שיכולים לקלקל תאמין שיכולים לתקן, ואמר (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן ע"ח) אין שום יאוש בעולם כלל! אין כזה דבר להתייאש, אפילו שאדם כבר נכשל בחטא המגונה הזה של הוצאת זרע לבטלה אסור להתייאש, כי מכל צרה וצוקה יכולים לצאת וכו'.

ולכן הרגל את עצמך לדבר אל הקדוש ברוך הוא בשפת האם שלך, ודע לך שהקדוש ברוך הוא אב הרחמן וחפץ בתשובת רשעים, ואינו חפץ במיתתם, ומכל חטא ועוון יכולים לחזור בתשובה שלימה, ובפרט כשאדם בא בלב נשבר לב נדכא ומתוודה על כל עוונותיו, אינו זז משם עד שהקדוש ברוך הוא מוחל לו על כל עוונותיו, וכן כתב הרמב"ם (פרק א' מהלכות תשובה הלכה א') כל מצות שבתורה, בין עשה בין לא תעשה, אם עבר אדם על אחת מהן בין בזדון בין בשגגה, כשיעשה תשובה וישוב מחטאו חייב להתודות לפני האל ברוך הוא, שנאמר (במדבר ה') "איש או אשה כי יעשו" וגו' "והתודו את חטאתם אשר עשו" – זה וידוי דברים. וידוי זה מצות עשה, כיצד מתוודין? אומר אנא השם חטאתי עויתי פשעתי לפניך, ועשיתי כך וכך, והרי נחמתי ובושתי במעשי ולעולם איני חוזר לדבר זה. וזהו עיקרו של וידוי וכל המרבה להתוודות ומאריך בענין זה הרי זה משובח; וכתב (פרק ב' מהלכות תשובה הלכה ב') ומה היא התשובה? הוא שיעזוב החוטא חטאו ויסירו ממחשבתו ויגמור בלבו שלא יעשהו עוד, שנאמר (ישעיה נ"ה) "יעזוב רשע דרכו" וגו' וכן יתנחם על שעבר, שנאמר (ירמיה ל"א) "כי אחרי שובי נחמתי", ויעיד עליו יודע תעלומות שלא ישוב לזה החטא לעולם, שנאמר (הושע י"ד) "ולא נאמר עוד אלקינו למעשה ידינו" וגו'. וצריך להתוודות בשפתיו ולומר עניינות אלו שגמר בלבו.

ואמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן מ"ט) ודע, שעיקר התשובה השלימה היא, כשאדם עובר באלו המקומות ממש שהיה מקודם התשובה, כל אחד לפי מה שעבר עליו בימים הקודמים, וכשעובר באלו המקומות והעניינים שהיה מתחילה ממש, ועכשיו פונה עורף מהם, וכופה יצרו לבלי לעשות עוד מה שעשה זהו עיקר התשובה השלימה, ורק זה נקרא תשובה.

יעזור הקדוש ברוך הוא שתקיים את כל זה, ותראה שתיפטר מהצרה הזו שנפלת אליה, והכל יתהפך לטובה.

המאחל לך שבת שלום