לכבוד הרב שיק שליט"א. זכיתי להתקרב לרבינו הקדוש ואני מתחזק מאוד מספריו ועצותיו המתוקות מדבש, אך קשה לי מאוד לקבל את עניין הנסיעה לאומן, שצריכים להיות בראש השנה באומן דווקא, ובכל שנה ושנה. האם זה הכרחי? ומה המקורות לכך בספרי רבינו? ואיך מסבירים את זה שיש קיבוץ גדול של חסידי ברסלב שלא טסים לאומן ומתקבצים יחד בירושלים יחד עם אחד מגדולי אנשי שלומנו המפורסמים?
תשובה:
בעזה"י יום א' לסדר שלח י' סיון ה'תשע"ד
שלום וברכה אל חיים נ"י
לנכון קבלתי את מכתבך.
רביז"ל
אמר לנו (חיי מוהר"ן סימן ר"כ) מה אומר לכם, אין דבר גדול מזה, היינו
להיות אצלי על ראש השנה. אף על פי ששאר צדיקים אינם אומרים כך, כי אצלם אינו חיוב
גדול כל כך להיות אצלם על ראש השנה, הרי עוד קושיא אחת. [כלומר בלא זה כבר מקשים
עליו קושיות הרבה תמיד, ויהיה קשה עליו עוד קושיא זו גם כן מה שהוא מזהיר ביותר
להיות אצלו על ראש השנה דייקא יותר משאר הגדולים]. ואמר, שכל עסקו הוא רק ראש השנה, והפליג אז מאד מאד להיות אצלו בראש השנה, ואמר בלשון אשכנז בזו הלשון: "וואס
זאל איך אייך זאגין קיין גרעסערס דער פון איז ניט פארהנדן, איי אנדעריי זאגין ניט
אזוי, איז נאך א קשיא, גאר מיין זאך איז ראש השנה" [מה אומר לכם, אין דבר גדול
מזה. ואם אחרים אינם אומרים כך, נו, זו עוד קושיא עליי, כי כל עניניי הוא רק ראש
השנה].
גם כבר אמר: "אויף ראש השנה דארפן אלע זיין" [על ראש השנה כולם
צריכים להיות].
וכל זה היה באומין בראש השנה האחרון שאז דיבר עמנו זאת. וגם מכבר
דיבר עמנו הרבה שהוא מזהיר ומצווה לכל מי שרוצה לשמוע ולציית אותו שיהיה אצלו על
ראש השנה; ואמר (חיי מוהר"ן סימן ת"ג) הראש השנה שלי עולה על הכל. והיה
פלא אצלי מאחר שהמקורבים שלי מאמינים לי ולמה לא יזהרו כל האנשים המקורבים אלי
שיהיו כולם על ראש השנה איש לא יעדר, כי כל ענין שלי הוא רק ראש השנה, והזהיר
לעשות כרוז שכל מי שסר אל משמעתו ומקורב אליו יהיה על ראש השנה אצלו לא יחסר איש. ומי שזוכה להיות על ראש השנה ראוי לו לשמוח מאד מאד, כמו שכתוב (נחמיה ח')
"אכלו מעדנים ושתו ממתקים כי חדות הוי"ה הוא מעוזכם", וזה נאמר על
ראש השנה. ואמר (חיי מוהר"ן סימן ת"ה) הראש השנה שלי הוא חידוש גדול,
והשם יתברך יודע שאין הדבר הזה בירושה מאבותי, רק השם יתברך נתן לי זאת במתנה,
שאני יודע מהו ראש השנה, לא מבעיא אתם כולכם, בוודאי תלויין בראש השנה שלי, אלא
אפילו כל העולם כולו תלוי בראש השנה שלי; ואמר רביז"ל לענין ראש השנה שלו
(חיי מוהר"ן סימן ת"ו) שיכולין אז אנשים לקבל תיקונים מה שבכל השנה לא
היה באפשר שיהיה להם תיקון בשום אופן, אף על פי כן בראש השנה יכולין אפילו הם לקבל
תיקון. אף על פי שבכל השנה אפילו הוא בעצמו ז"ל לא היה יכול לתקנם, אבל בראש
השנה גם הם יכולים לקבל תיקונים. כי אמר שהוא עושה בראש השנה ענינים ותיקונים מה שבכל
השנה גם הוא אינו יכול לעשות.
ידוע
אצלינו שהרב הקדוש רבי אהרן הרב מברסלב זי"ע, לא היה יכול להיות אצלו בראש
השנה האחרונה תקע"א וכו' (עיין חיי מוהר"ן סימן ת"ו) ענה
רביז"ל ואמר אז בקול חזק מעומק הלב: מה אומר לכם, אין דבר גדול מזה, היינו
מלהיות אצלו על ראש השנה. ואמר בזו הלשון בקול זיע סגיא "ווי אזוי זאל איך
אייך זאגין, קיין גרעסערס דער פון איז ניט פאר האנין. איי אנדערע גוטע יודין זאגין
ניט אזוי, איז נאך אקשיא" [מה אומר לכם, אין דבר גדול מזה, ואם צדיקים אחרים
אינם אומרים כך אז עוד קשיא]. (כלומר הלא בלא זה כבר מקשין עליו קושיות הרבה, ויהיה
קשה עוד קושיא זאת גם כן מה שהקפיד כל כך להיות אצלו על ראש השנה דייקא).
וכתב מוהרנ"ת ז"ל (שם) ומכלל דבריו הקדושים שדיבר אז עמנו למדנו כמה דברים: למדנו עוד הפעם עוצם גודל החיוב להיות אצלו על ראש השנה. כי אף על פי שידענו זאת
מכבר, אף על פי כן מריבוי דבריו הקדושים אז בזה, ומתנועותיו הנוראות אז, הבינו
עוצם החיוב יותר ויותר, שאי אפשר לבאר זאת בכתב.
וגם אז
למדנו שרצונו חזק להיות אצלו באומין על ראש השנה תמיד לאחר הסתלקותו, ושאין דבר
גדול מזה.
וגם
למדנו כמה צריכין לחזק לשבור המניעות מדבר שבקדושה, בפרט המניעות מלהיות על ראש
השנה שצריכים לשברם ביותר ולהיות דייקא על ראש השנה, עד שאפילו אם הוא ז"ל
בעצמו מצווה ומסכים לבלי להיות אצלו על ראש השנה, חלילה להסתכל על זה, וצריכין
להיזהר מאוד לבלי לשאול אותו שום שאלה על זה, כי הוא ישיב בודאי לבלי להיות אצלו,
ואף על פי כן בנקודת האמת לאמיתו צריכין להיות דייקא [וכן הוא נוהג לדורות].
וענין זה
נוגע למה שאמרו חכמינו הקדושים (מכות י:) 'בדרך שאדם רוצה לילך מוליכין אותו' כמו
שפרש רש"י והוא מדברי חכמינו הקדושים על פסוק (במדבר כ"ב) "לך עם
האנשים", וכן בשילוח מרגלים שהוכרח משה רבינו בעצמו לשלחם, אף על פי שבאמת
רצונו לא היה כלל בזה. וענין זה ראינו מרביז"ל כמה פעמים, בפרט בענין ראש
השנה שהיו אנשים שהיו להם מניעות מלהיות אצלו על ראש השנה, ושאלו אותו בעצמו והשיב
להם שלא יהיו על ראש השנה. והתחילו להתעקש, הלא שמענו מכם גודל האזהרה להיות אצלכם
על ראש השנה, ועשה עצמו כמקפיד עליהם וגער בהם שלא ידברו יותר, וכן עשו ולא באו על
ראש השנה. ואף על פי כן אנחנו זכינו להיות רגילים לעמוד לפניו, ושמענו והבננו ברמז
ובפירוש שפנימיות רצונו אינו נוחה בזה כלל, רק הוא מוכרח לומר להם כך מחמת ששואלים
אותו על זה. ויש בזה הרבה לספר [כמובא (שיחות הר"ן רי"ד) כשאדם שואל
להצדיק אם לעשות דבר שיש בו מסירות נפש בשביל השם יתברך, הוא ראוי לו להשיב ולצוות
עליו שלא לעשות. ואף על פי כן השואל אין צריך לקיים דבריו, ואמר אז רביז"ל כל
מה שהצדיק מצווה לעשות צריך לקיים, רק כשמצווה שלא ליסע על ראש השנה אצלו, זה אין
צריך לקיים וכו', עיין שם].
וכן הוא
נוהג לדורות – שכששואלין להרב והמנהיג על דבר שיש בו כעין מסירת נפש, צריך להשיב
לאו, אף על פי שבאמת לאמיתו רצונו שימסור נפשו וישבור כל המניעות. על כן מי שרוצה
להתקרב ולשבור המניעות באמת לאמיתו, צריך להיזהר מאד לבלי לשאול אותו בזה כלל, עיין
שם בחיי מוהר"ן כל זאת באריכות.
לדעתי אחר כל השיחות האלו שרשמם מוהרנ"ת ז"ל אין מה להוסיף כלל על
זה, וסוף כל סוף אמר רביז"ל בפירוש "ממני אינו יודע אלא מוהרנ"ת
ז"ל" ולכן מה יש להוסיף על דבריו? ומה שאתה כותב "אחד מגדולי אנשי
שלומינו" אני לא יודע במה אתה מגדיר אותו 'גדול'… כמה מטר הוא? אני יודע שהוא
סובל מפחד גבהים ולכן הוא מפחד לנסוע במטוס וכו', שידוע שמי שסובל מפחד גבהים הוא
סובל על העצבים וכו', ולכן אני לא יודע מי זה שמסית אותך לא לנסוע לאומן על ראש
השנה בשעה שרביז"ל בפירוש ביקש שנבוא אליו על ראש השנה באומן דייקא.