מה ההגדרה של "ריח ניאוף" המוזכר בדברי רבינו?

שאלה:

מאת דביר:

מה ההגדרה של "ריח ניאוף" המוזכר בדברי רבינו?

תשובה:

בעזה"י יום א' לסדר שלח י' סיון ה'תשע"ד

שלום וברכה אל דביר נ"י

לנכון קבלתי את מכתבך.

רביז"ל אמר (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן ל"ב) כי רוחו של משיח לא יכול לסבול שום ניאוף כלל, אפילו ריח של ניאוף וכו', היינו כל דבר שקשור עם ניאוף וכו', זה כבר פוגם בנשמתו, וגורם כתם על נשמתו, וכמו שאמר מוהרנ"ת ז"ל שאפילו אם אדם נכשל בהרהור רע אחד במשך שבעים שנה שחי בזה העולם, גם כן רע ומר מאד, ומכל שכן כשאדם שרוי בניאוף וכו', או אפילו שאין לו רק ריח ניאוף וכו', שלא שומר על עיניו וכו', ומסתכל על כל אשה שעוברת בשוק וכו', הוא כבר גורם פגם גדול לנשמתו, ומנתק אותה ממנו יתברך. ולכן צריכים הרבה להתפלל להקדוש ברוך הוא שיהיה נקי מאריך אנפין דקליפה המובא בדברי רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן רמ"ב) שבכל צד שהוא רק מסתכל וכו', הוא רואה  אשה וכו' ומהרהר אחריה וכו', שזו קללה מהתוכחה (דברים כ"ח ל"ד) "והיית משוגע ממראה עיניך אשר תראה", כי מי שלא שומר על העיניים שלו נעשה משוגע ממש פשוטו כמשמעו, ואמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן ל"ו) שרוב המשוגעים משתגעים רק מחמת תאוות ניאוף, ולא עוד, אלא מזה בא שיש להם אחר כך קושיות וספיקות על צדיקים הדבוקים בו יתברך.

הקדוש ברוך הוא יציל אותנו מניאוף ומריח ניאוף, ונזכה להיות דבוקים רק בו יתברך.

המאחל לך ברכה והצלחה מן השמים