רבינו מדבר רבות על דביקות בה' יתברך ועל מעלת הייחודים. האם כל אדם יכול לזכות לזה?

שאלה:

מאת גיל:

שלום לכבוד הצדיק.
קוראים לי גיל, ואני לומד את ספרי ברסלב יחד עם עוד חבר, שנינו בעלי תשובה.
רואים הרבה פעמים בספרים של רבינו שהוא מדבר על דביקות בה' יתברך, ועל ייחודים ושמות שמאירים לאדם. האם אלו מדרגות שכל אחד יכול להגיע אליהן או שמדובר רק על הצדיקים שבדור שזוכים לכך? ואם כן, איך זוכים למדרגות כאלו?
תודה רבה על כל התשובות המחזקות בשו"ת ברסלב.

תשובה:

בעזה"י יום ג' לסדר שלח י"ב סיון ה'תשע"ד

שלום וברכה אל גיל נ"י

לנכון קבלתי את מכתבך.

רביז"ל גילה לנו נוראות ונפלאות על ענין של שיחה בינו לבין קונו, שאדם ירגיל את עצמו לדבר אל הקדוש ברוך הוא כאשר ידבר איש אל רעהו, ויספר לו יתברך כל מה שעובר עליו, ואמר (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן כ"ה) ההתבודדות הוא מעלה עליונה וגדולה מן הכל. דהיינו לקבוע לו על כל פנים שעה או יותר להתבודד לבדו באיזה חדר או בשדה, ולפרש שיחתו בינו לבין קונו בטענות ואמתלאות בדברי חן ורצוי ופיוס, לבקש ולהתחנן מלפניו יתברך, שיקרבו אליו לעבודתו באמת. ותפלה ושיחה זו יהיה בלשון שמדברים בו וכו', והנהגה זו הוא גדולה במעלה מאד מאד, והוא דרך ועצה טובה מאוד להתקרב אליו יתברך, כי זאת היא עצה כללית, שכולל הכל. כי על כל מה שיחסר לו בעבודת השם, או אם הוא רחוק לגמרי מכל וכל מעבודתו יתברך, על הכל יפרש שיחתו ויבקש מאתו יתברך, ואפילו אם לפעמים נסתתמין דבריו, ואינו יכול לפתוח פיו לדבר לפניו יתברך כלל, אף על פי כן זה בעצמו טוב מאוד. דהיינו ההכנה שהוא מוכן ועומד לפניו יתברך, וחפץ ומשתוקק לדבר, אך שאינו יכול, זה בעצמו גם כן טוב מאד, וגם יוכל לעשות לו שיחה ותפילה מזה בעצמו, ועל זה בעצמו יצעק ויתחנן לפניו יתברך, שנתרחק כל כך, עד שאינו יכול אפילו לדבר, ויבקש מאתו יתברך רחמים ותחנונים, שיחמול עליו ויפתח פיו, שיוכל לפרש שיחתו לפניו.

ואמר רביז"ל שכמה וכמה צדיקים גדולים מפורסמים סיפרו שלא באו למדרגתם רק על ידי הנהגה זו. והמשכיל יבין מעצמו גודל מעלת הנהגה זו, העולה למעלה למעלה, והוא דבר השוה לכל נפש מקטן ועד גדול, כי כולם יכולים לנהוג הנהגה זו, ועל ידי זה יבואו למעלה גדולה. אשרי שיאחז בזה.

וזה עיקר התשובה שאדם מרגיל את עצמו לדבר אל הקדוש ברוך הוא, ולהתוודות על חטאיו המרובים שהם עושים מסך המבדיל בינם לבין הקדוש ברוך הוא, כמו שאמר הנביא (ישעיה נ"ט ב') "כי אם עונותיכם היו מבדילים בינכם לבין אלקיכם וחטאותיכם הסתירו פנים מכם משמוע", ואמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן ב') שעל ידי ריבוי שיחה בינו לבין קונו ותפילות ובקשות שאדם מתפלל ומבקש את הקדוש ברוך הוא, על ידי זה זוכה שמוריד ממוח מחשבתו כל מיני דמיונות ועננין שמכסין על עיני השכל, וזוכים לראות בעיני שכלו את השמות של הד' עולמות – ע"ב ס"ג מ"ה ב"ן, והשיחה בינו לבין קונו זו חרבו של משיח שבזה יכבוש את העולם, היינו שיכניס בעולם את הענין של שיחה ותפלה ובקשה להקדוש ברוך הוא, ועל ידי זה ינקה את מוח מחשבתו של האדם, עד שיראה לפני עיניו תמיד את השמות הקדושים.

ואמר הרב הקדוש הרבי רבי אלימלך מליזענסק זי"ע (נועם אלימלך – נח) "וזה סימן לבעל תשובה גמור, כשהשם הקדוש שם הוי"ה ברוך הוא עומד לנגד עיניו, הוא סימן שתיקן ביראתו כל חטאיו", ולכן קודם צריכים לחזור בתשובה שלימה, ועד שלא בא לפני עיניו שם הוי"ה ברוך הוא יתברך שמו בכל מיני צירופים וכו', עליו לדעת שעדיין לא נתקבלה תשובתו, כי הרגע שאדם זוכה לתשובה שלימה, על ידי זה נדבק מוח מחשבתו באין סוף ברוך הוא, ופתאום מאיר לו תמיד לפני העיניים שם הוי"ה יתברך בכל מיני צירופים ויחודים, אשרי עין ראתה זאת.

המאחל לך ברכה והצלחה מן השמים