למרות שאני מקפיד על קלה כבחמורה, משמיים עוצרים לי את השפע. מדוע?

שאלה:

מאת אפרים:

אני נתון במצב כלכלי קשה מאוד שגורם לי לעצבות גדולה ולחוסר יישוב הדעת. אני מקפיד על קלה כבחמורה, לומד ומתפלל ומתנהג כמו יהודי ירא שמים, אך אני מרגיש שהשפע שלי סגור מלמעלה.
למה משמיים מתנהגים איתי ככה? ומה אני יכול לעשות כדי שיפתח לי השפע העליון ויהיה לי די מחסורי? תודה רבה.

תשובה:

בעזה"י יום ב' לסדר קרח י"ח סיון ה'תשע"ד

שלום וברכה אל אפרים נרו יאיר

לנכון קיבלתי את מכתבך.

אתה צריך לדעת שאת כולם מנסים בניסיון העוני, ורוצים לראות אל מי יפנה בעת צרה, ובאמת אין עוד צרה כצרת העניות עד כדי כך שאמרו חכמינו הקדושים (עירובין מא:) העניות מעברת על דעתו ועל דעת קונו, ואמרו (מדרש רבה משפטים) אם יניחו את כל הצרות בכף מאזניים אחת ואת העניות בכף מאזניים שניה, כף המאזניים של העניות תכריע את הכף, כי העניות מוציאה את האדם מדעתו לגמרי.

ועליך לדעת אשר את כל הצדיקים בלי יוצא מן הכלל ניסו ובחנו בניסיון העניות, כי זה מה שממרק את האדם מבית ומבחוץ, כי כשאדם אין לו מה להאכיל את אשתו וילדיו ועוללים שואלים ללחם פשוטו כמשמעו אזי נשבר לבו בקרבו לגמרי, ומכל שכן כשנכנס גם בחובות אזי הוא נמצא תמיד בקטנות המוחין כמו שכתוב (משלי כב, ז') "עבד לוה לאיש מלווה" – היינו הוא נעשה בחינת עבד ותמיד מפחד ונמצא בקטנות הדעת ואינו יודע לתת עצה לנפשו וזה שובר את האדם לגמרי.

ולכן ראה להתחזק ביתר שאת וביתר עוז ודייקא בעת העניות והקטנות הרגל עצמך לדבר אליו יתברך ולבקש ממנו יתברך שירחיב לך בגשמיות וברוחניות, כי אז בעת העניות והדחקות התפילה עולה למעלה למעלה בסוד (תהילים קב) "תפילה לעני כי יעטוף" – שעושה עיטופין לכל התפילות וכו' והקדוש ברוך הוא מקשיב אליו וממלא חסרונו, ובלבד שלא תתייאש מן התפילה בעת הקטנות והעניות וכו' כי אז בא הס"מ ושובר את האדם ומחליש את דעתו כאילו אין מי שישמע לו ורוצה לגרום לו שיפסיק את תפילתו, ובאמת טעות היא, כי דייקא בעת עניותו ודחקותו דייקא אז יוצאים הדיבורים שלו עם אמת (עיין ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן ק"ב) שדייקא בשעה שמסבבין אותו עננין דמכסיין על עינא, שזה כלל המחשבות זרות, דייקא אז כשמתפלל עם האמת שלו היינו בתמימות ובפשיטות "אבי חמול עליי וכו' אבי עזור לי לצאת מצרותי" וכו' וכו' אז התפילה הזו בוקעת את כל הרקיעים ותפלתו עולה למעלה עד אין סוף ויתפרדו כל פועלי און.

ולכן אל תהיה שבור כלל, אלא ברח לך למקום פנוי שאין שם בני אדם ותשפוך שיח ותפילה אליו יתברך בעקשנות גדולה וברחמים רבים, ודייקא "מן המצר קראתי י"ה", ואז יתקיים "ענני במרחב י"ה" (תהילים קי"ח), היינו י"ה הם המוחין שהיו קודם בקטנות, ועכשיו יזכה לגדלות המוחין אם לא יתייאש מן התפילה. והשלב הזה עבר על הצדיקים, שהתנסו בעניות גדולה שאין לשער, אבל לא הניחו את עצמם ליפול ולהתבלבל ואז דייקא יצאו אל המרחב.

המאחל לך ברכה והצלחה מן השמים