אני עובד על עצמי ומנסה לכבוש את מידת הכעס ללא הצלחה. מה העצה?

שאלה:

מאת אהרון:

שלום וברכה לרב אליעזר שלמה שיק הי"ו.
הספרים של הרב הם מים קרים לדור עייף ואור לעיניים, ה' יברך את כבוד הרב בהרבה בריאות וכוח.
אני לומד בספרי מוסר וחסידות ורואה מכולם שהמידה הכי גרועה היא מידת הכעס, ואף כתוב שמי שכועס עליו נאמר "טורף נפשו באפו". הבעיה היא שהניסיון מאוד מאוד קשה לי, כי מטבעי אני אדם עצבני עם פתיל קצר, וכמה שאני מנסה לעבוד על עצמי – אני לא מצליח, ובכל פעם אני נופל מחדש בפרט כשקורים לי דברים לא טובים. מה העצה לכבוש את הכעס? 

תשובה:

בעזה"י יום א' לסדר בלק ב' דראש חודש תמוז התשע"ד

שלום וברכה אל אהרון נ"י 

לנכון קבלתי את מכתבך.

רביז"ל אמר (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן קנ"ה) שעל ידי אמונה זוכים למידה היקרה של אריכת אפיים, שהיא המידה הכי יפה שרק יש, והיא סבלנות, כי באמת עליך לדעת שהחיים לא קלים לאף אחד, כל אחד יש לו את הניסיונות הקשים שלו זה בכה וכו' וזה בכה וכו', ואין אדם שלא יעבור עליו איזה משבר פרטי או משפחתי וכו', אין דבר כזה, אלא לכל אחד יש את הניסיונות שלו, ועיקר השלימות הוא כפי שקונה לעצמו את המידה היקרה של סבלנות, שהוא מאריך אף על כל מה שעובר עליו ואינו מוציא את כעסו וזעמו על הזולת כלל וכו' רק סובל וסובל בדמימה את הסבל שלו וכו', ואני מוכרח להגיד לך שזה הניסיון הכי קשה לאדם להיות סובל וסובל וסובל וכו' את כל מה שעובר עליו ואינו מגיב כלל.

ואיך זוכים לזה? את זה גילה לנו רביז"ל – על ידי תוקף האמונה הקדושה בו יתברך – שידע שדבר גדול ודבר קטן לא נעשה מעצמו אלא בהשגחת המאציל העליון, בזה הוא יכול לעבור על הכל, כי האמונה שהכל ממנו יתברך זו עיקר הנחמה וההצלה של האדם. וכך אמרו חכמינו הקדושים (תנחומא תצא) צריך האדם להחזיק טובה להקדוש ברוך הוא בזמן שהיסורין באין עליו. למה? שהיסורין מושכין את האדם להקדוש ברוך הוא.

ולכן שתוק שתוק בשעה שעוברים עליך יסורין, וברח לך רק אליו יתברך, ותרגיל עצמך לדבר עמו יתברך בשפת האם שלך שזה בעצמו שלימות האמונה הקדושה, כי תפילה ואמונה הולכים ביחד – כל זמן שאדם מדבר עמו יתברך זה סימן שהוא מאמין בו יתברך, כי אם אינו מדבר עמו יתברך זה מראה שעדיין רחוקה ממנו האמונה. ולכן בזה שתחדיר בעצמך את אמיתת מציאותו יתברך, בזה תוכל לסבול את כל מה שעובר עליך ולא תהיה כעסן ועצבני וכו' ולא תוציא את העצבים שלך על הזולת. וזכור מה שאמרו חכמינו הקדושים (פסיקתא רבתי פרק מ"ח) אשרי אדם שנגעו בו יסורין וכבש רחמיו ולא קרא תגר; כי העיקר בזה העולם הוא סבלנות והמידה היקרה של אריכת אפים, ואז אם תחזיק בזה כבר תזכה להכול. 

המאחל לך חודש מבורך