שאלה:

מאת דביר:
איך רבינו אמר שאסור ללמד זכות על מי שעבר על משכב זכור, הרי במקום אחר רבינו אמר שצריך ללמד זכות גם על רשע גמור?

תשובה:

בעזה"י יום ב' לסדר פנחס ט' תמוז ה'תשע"ד

שלום וברכה אל דביר נ"י

לנכון קבלתי את מכתבך.

אתה צריך להבין שמה שאמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן רפ"ב) שצריך לדון לכף זכות אפילו רשע גמור, היינו כשאדם מתגבר עליו יצרו והוא לא יכול להתגבר על תאוותיו, היינו עבירות שבין אדם למקום, אדם מסכן שבוי ביצרו וכו' וכו' ולא יכול לצאת מזה – אזי רשע כזה צריכים לדון לכף זכות כי מה יעשה שהוא כל כך שבוי ביצרו?

אבל בין אדם לחבירו, כשאחד חוטא אין על זה לימוד זכות. כמו שאמר רביז"ל (ספר המידות אות מריבה סימן פ"ח) אין מלמדים זכות על המסית; אחד מסית ומדיח את חבירו לפרוק עול וכו' ולזלזל במצוות וכו' ולהוריד את הפיאות והזקן והכיפה והציצית והתפילין וכו' וכו' הוא סתם מסית ומדיח ועליו אין מלמדים זכות כלל.

על אחת כמה וכמה רשע מרושע מתועב שהתעלל בילדים מינית וכו', על זה אמר רביז"ל (ספר המידות אות ניאוף חלק ב' סימן ח') אסור ללמד זכות על זה שעבר על משכב זכר. אדם שמתעלל מינית בזולת וכו' שזה עוון משכב זכר שחייבים על זה מיתה כמו שכתוב (ויקרא י"ח) "וזכר לא תשכב משכבי אישה תועבה היא", וחייב על זה מיתה כמו שכתוב (שם כ') "ואיש אשר ישכב זכר משכבי אישה תועבה עשו שניהם מות יומתו דמיהם בם", אזי איך יכולים לדון אותו לכף זכות?

ובפרט מי שהתעלל מינית בקטין – הוא הרג אותו לכל החיים, ולא בחינם שאמר רביז"ל (אות פדיון שבויים סימן ו') בעוון משכב זכר נתפס בתפיסה.

ולכן כל אלו שהתעללו מינית בקטנים אין להם תקנה אלא לסרס אותם ויישבו כל ימי חייהם בבית הסוהר, כי אם היו עכשיו סנהדרין היו דנים אותם למיתה, ולכן אשרי מי שמתרחק ממנוולים כאלו ואין לו שום עסק איתם.

המאחל לך ברכה והצלחה מן השמים