בעלי מתנהג אליי ואל הסביבה בצורה מזעזעת. אני מתחננת, עזור לי!

שאלה:

מאת נילי:

אני נשואה עם בעלי עשרות שנים. יש בינינו הרבה ויכוחים, ואפילו שאני מנסה להיות טובה, אם יש משהו שלא מוצא חן בעיניו הוא מגיב בקללות, אך תמיד אני מנסה להעלים עין למען הילדים.
כל השנים הייתי שפחה שלו והוא עשה מה שבא לו, אני המפרנסת, קונה ודואגת להכל, והוא לא עוזר בכלל ועוד מתקמצן עליי ועל הילדים ומחשב כל שקל. עם הזמן הוא התחיל לדבר על רבנים ולא להאמין בהם, אין לו רב, הוא מקלל ומדבר לשון הרע, משקר, קטנוני והפסיק להקפיד על כשרות מהודרת. הוא מצער אותי ואת ילדיי וכבר שנים אנחנו חיים כל אחד בחדר נפרד.
לאחרונה הוא התחיל להסתדר עם הילדים, ואני מרגישה שהוא תמיד מתחרה בי, מפחד להגיד מילה טובה ולהרגיש פראייר. חשוב לי לציין שמדובר באדם עם שכל, שכל חייו למד תורה, אדם שבקי בזוהר ובכתבי האר"י. היו לו תקופות מאוד טובות ואף תלמידים שהוא החזיר בתשובה. אני יודעת שהוא משווע להשתנות, אבל היצר הרע שיעבד אותו אליו. כבוד הרב אני מתחננת שתעזור לי לשנות את חיי!
נ.ב. אנחנו תורמים כולנו למוסדות הרב ביד רחבה, ואנחנו מודים לרב על המסירות להצלת עם ישראל, תודה רבה.

תשובה:

בעזה"י יום ב' לסדר מטות ט"ז תמוז ה'תשע"ד

שלום רב אל נילי תחי' 

לנכון קבלתי את מכתבך.

צר לי מאוד לומר לך ולנשים כמותך וכו' שאת חייבת בכל הבעיות שלך וכו', כי אשה צריכה לדעת שתיכף ומיד כשהיא מתחתנת, אף שהיא צריכה לזכור מה שאמרו חכמינו הקדושים (תנא דבי אליהו רבה פרק י' סימן ה') אין אשה כשירה אלא העושה רצון בעלה, 

עם כל זאת האשה צריכה לדעת את זכותה וכו', ושלא תהיה שפחה או סמרטוט וכו' של בעלה, כי זה היפך התורה שאמרו חכמינו הקדושים (בבא מציעא נט.)

לעולם יהא אדם זהיר בכבוד אשתו, שאין ברכה מצויה בתוך ביתו של אדם אלא בשביל אשתו, שנאמר (בראשית י"ב)

"ולאברם הטיב בעבורה". והיינו דאמר להו רבא לבני מחוזא 'אוקירו לנשייכו כי היכי דתתעתרו' [תכבדו ותייקרו את נשותיכם כדי שתתעשרו].

ואמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן ס"ט)

שעיקר העשירות באה בזכות האשה, ולכן בעל שהוא קמצן, עליו לזכור מה שכתוב (תיקוני זוהר בהקדמה ב)

קמצן נבל בממוניה נבל שמיה, דלאו איהו נדיב ולאו איהו מזרעא דאבהן דאתמר עלייהו (תהלים מ"ז י')

"נדיבי עמים נאספו", דהא קמצן איהו עני הדעת, בתר דלא עביד טיבו למארי תורה למהוי מחזיק בידייהו [מי שהוא קמצן עם כספו, בזה הוא מראה ששמו הוא נבל, ואינו מזרע אבותינו אברהם יצחק ויעקב שהם היו נדיבים, ומי שהוא קמצן מראה לדעת שאין לו שכל, ובפרט שלא רוצה לעשות טוב עם אלו שלומדים תורה ולהחזיק בידם].

ובפרט בעלך שלומד זוהר והוא גם בעל מקובל, הוא צריך לדעת שמי שהוא קמצן סימן שהמוח שלו מצומצם מאד מאד, ומובא (ספר נועם אלימלך – פרשת מקץ)

על הפסוק "ותעש הארץ לקמצים" – רמז שצריך האדם להיזהר מאד ממדות קמצנות וכילית, כמו דאיתא בספר הישר לרבינו תם, אם יהיה אדם כילי היינו קמצן אין זאת המדה הרעה לבדה בו, רק אחרת מלבד אלה, וזאת עלתה על כולנה, וסוף דבריו על כן אי אפשר לכילי להיות עובד השם, עיין שם דבריו המתוקים האמיתים באורך. וזהו "ותעש הארץ" וגו' – דהיינו יוסף היה מתקן את הארץ בשבע שני שבע את מדות הקמצנות שבהם, וזהו "לקמצים", כי אין לך אדם נמלט ממדה זאת, אם לא כולו יש בו מקצתו, ויש אשר בהם אפילו קצת מקצת מהקמצנות, וצריך האדם להסיר עצמו ממדה רעה זאת, עיין שם. ואחר הדברים האלו איך הוא יכול להתרברב שהוא מקרב רחוקים וכו'.

יעזור הקדוש ברוך הוא שיחזור בתשובה שלימה ויעבוד על עצמו לא לזלזל בצדיקים, כי כך אמר דוד המלך (תהילים נ"ה כ"א) "שלח ידיו בשלומיו חלל בריתו", כי מי שמדבר על צדיקים הדבוקים בו יתברך, סימן שהוא פגום בברית, וכן מי שהוא כעסן ובעל לשון הרע, הוא סימן שנכשל בהוצאת זרע לבטלה וכו', שמזה באה מדת הקמצנות והקללות והכעס והלשון הרע וכו', והלוואי הלוואי שיהיה מכיר את מקומו וכו', ולא יתרברב עם כתבי האריז"ל, שבפירוש אמר רביז"ל קבל"ה עולה כמספר נוא"ף, ולכן לא כל אחד ראוי לו ללמוד קבלה.

אני מאד מקווה להקדוש ברוך הוא שבעלך ישתנה לטובה, ונשמע ונתבשר בשורות משמחות.

המאחל לך ברכה והצלחה מן השמים