שאלה:

מאת מורן:

לכבוד קדושת אדמו"ר מוהרא"ש שליט"א, שלום וברכה.
ברוך ה' זכיתי להתקרב לצדיק ולהתחתן, יש לי שני ילדים וכעת אני בהיריון, ואני מודה לצדיק על כך מקרב לב.
יש לי סוגיה במשפחה שאיני יודעת כיצד להתמודד איתה: השבוע הגיעו אליי לביקור אחי ואמי, ובעלי ניסה לדבר עם אחי שיחתום על הוראת קבע עבור הצלת הנוער, אך בגלל שאחי (המסורתי) הוא נגד כל מה שקשור להתקרבות לצדיקים וכו', הוא דיבר דיבורים לא טובים על הצדיק. כשבעלי שמע זאת הוא גירש אותו מהבית והחליט שהוא לא מדבר איתו יותר עד שהוא חוזר בו מדבריו. איך עלינו להתנהג? והאם בעלי נוהג נכון שאינו רוצה לדבר איתו? בתודה, מורן.

תשובה:

בעזה"י יום ד' לסדר מטות י"ח תמוז ה'תשע"ד

שלום רב אל מורן תחי'

לנכון קבלתי את מכתבך.

את צריכה להבין שבזה העולם אי אפשר להכריח שום בן אדם לשום דבר וכו', כי לכל אחד יש את הבחירה שלו וכו', ואי אפשר לצאת לריב עם כל אחד ואחד שילך לפי דעתי, אין דבר כזה, כי הבחירה חופשית לכולם.

ולכן אין עוד מידה כל כך יפה כמו השלום, שזו המתנה שנתן הקדוש ברוך הוא לעם ישראל, ואמרו חכמינו הקדושים (עוקצין פרק ג') לא מצא הקדוש ברוך הוא כלי מחזיק ברכה לישראל אלא השלום, שנאמר (תהלים כ"ט) "הוי"ה עוז לעמו יתן הוי"ה יברך את עמו בשלום"; וזה צריך להיות הכלי לקבל בו את כל הברכות, כי בלי שלום אין כלום, ולכן למה לריב במשפחה? הרי אנחנו מחכים בכל יום שבוא יבוא אליהו הנביא ויבשר לנו את הגאולה כמו שכתוב (מלאכי ג') "הנה אנכי שולח לכם את אליהו הנביא וגו' והשיב לב אבות על בנים ולב בנים על אבותם", ודרשו על זה חכמינו הקדושים (עדיות פרק ח') אין אליהו בא לא לרחק ולא לקרב, אלא לעשות שלום בעולם; ולכן ראו להשלים בביתכם וכו', כי כך אמרו חכמינו הקדושים (דברים רבה פרשה ה' סימן י"ב) גדול השלום שאין הקדוש ברוך הוא מבשר את ישראל שיהיו נגאלין אלא בשלום; ואמרו (שם) אין הקדוש ברוך הוא מנחם את ירושלים אלא בשלום.

את צריכה לדעת שרביז"ל אומר (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן ר"ס) שהצדיק מאבד את שמו שזה מסירות נפש שהוא מוסר את שמו שהוא נפשו, כמו שכתוב (בראשית ב') "וכל אשר יקרא לו האדם נפש חיה הוא שמו", כי השם הוא הנפש, ועל ידי זה הוא מציל את נשמות ישראל מכליון. ולכן ראי לשמור מאד מאד לא לדבר על צדיק שדבוק בו יתברך, ולא מסיח דעתו כרגע ממנו יתברך, וחכמינו הקדושים אמרו (תנחומא תולדות) על הפסוק (מלכים א' י"ג ד') "ותיבש ידו אשר שלח עליו ולא יכל להשיבה אליו" – מכאן אתה למד שחס הקדוש ברוך הוא על כבוד אותו צדיק יותר מכבודו; כי אוי ואבוי מי שמדבר על הצדיק אשר דבוק בו יתברך – אין הקדוש ברוך הוא מוחל לו, והוא יקבל את עונשו מקודם או אחר כך, וצריכים מאד מאד לשמור שלא יהיה לו חלק בין אלו שמדברים על הצדיק כל דבר אסור.

וכך אמרו חכמינו הקדושים (במדבר רבה פרשה ג' סימן א') מה התמרה הזו עושה תמרים ועושה קוצים, וכל מי שהוא מבקש לגבות תמרים הקוצים שיש בה שולטין בו, כך הם הצדיקים – כל מי שאינו משמר עצמו מהם, נשיכתן נשיכת שועל, ועקיצתן עקיצת עקרב, ולחישתן לחישת שרף, ואף כל דבריהם כגחלי אש; וצריכים מאד מאד לשמור לא לפגוע בהם, כי ביותר הקדוש ברוך הוא מקפיד על כבודם מאחר שהם דבוקים בו יתברך, אשר עליו כביכול נאמר (דברים ד' כ"ד) "כי הוי"ה אלקיך אש אכלה הוא אל קנא", והצדיק שנכלל בו יתברך הוא גם כן אש, ולכן אסור לשחק עם האש כי יכולים להישרף בקלות.

המאחל לך ברכה והצלחה מן השמים