שאלה: מאת שלמה: לכבוד קדושת מוהרא"ש שליט"א. השם יתמיד בריאותך, אמן. תשובה: |
||
בעזה"י יום ו' עש"ק לסדר מטות כ' תמוז ה'תשע"ד
שלום וברכה אל שלמה נ"י לנכון קבלתי את מכתבך. רביז"ל הפליג במעלת הרצון – שאדם צריך להיות חזק ברצונות חזקים, ולקיים את מצוותיו יתברך, ולא להניח את עצמו בשום פנים ואופן, ובוודאי כל מי שרוצה לחזור בתשובה אליו יתברך ולקיים את מצוותיו יתברך שמים לפניו כל מיני מניעות ועיכובים לראות אל מי יפנה בעת צרה וכו', ובעת המניעות שמונעים אותו וכו', על ידי תוקף הרצונות שאדם מתחזק לבסוף הוא זוכה ועובר את הכל.
רביז"ל גילה לנו (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן קט"ו) על הפסוק (שמות כ' י"ח) "ויעמוד העם מרחוק ומשה ניגש אל הערפל אשר שם האלקים", כי מי שהוא הולך בגשמיות כל ימיו, ואחר כך נתלהב ורוצה לילך בדרכי השם יתברך, אזי מדת הדין מקטרג עליו, ואינו מניח אותו לילך בדרכי השם יתברך, ומזמין לו מניעה. והשם יתברך חפץ חסד הוא, ומסתיר את עצמו כביכול בהמניעה הזאת, ומי שהוא בר דעת, הוא מסתכל בהמניעה, ומוצא שם את הבורא ברוך הוא יתברך שמו, כמו דאיתא בירושלמי (תענית פרק א' הלכה א') 'אם יאמר לך אדם היכן אלקיך תאמר לו בכרך גדול שבארם', שנאמר (ישעיה כ"א י"א) "אלי קרא משעיר", ומי שאינו בר דעת, כשרואה המניעה חוזר תיכף לאחוריו. ומניעה הוא ענין של ענן וערפל, כי ענן וערפל היינו חושך, וחושך הוא לשון מניעה, כמו שכתוב (בראשית כ"ב) "ולא חשכת". וזה פירוש הפסוק "ויעמוד העם מרחוק"- כי כשרואין הערפל, היינו המניעה, עומדין מרחוק. [היינו פשוטי עם כשרואים מניעה הם מתרחקים ואומרים שמלמעלה לא רוצים אותם וכו'], ומשה שהוא סוד הדעת כלל ישראל "ניגש אל הערפל אשר שם האלקים". היינו הוא ניגש אל תוך המניעה שבה בעצמה נסתר השם יתברך; היינו כי אין שום מציאות בלעדיו יתברך כלל, והוא נמצא ואין בלעדיו נמצא, ואפילו שהוא רואה מניעות גדולות שמונעים אותו להתקרב אליו יתברך, הוא יודע שכביכול הקדוש ברוך הוא מסתתר בתוך המניעה לראות אל מי יפנה בעת תוקף המניעות שמונעים אותו להתקרב אליו יתברך.
ולכן צריכים להתחזק ברצונות וכיסופים, ולשבור את כל המניעות המונעות אותו להתקרב אל הקדוש ברוך הוא, וכתב מוהרנ"ת ז"ל (לקוטי הלכות ערב הלכה ג' אות א') כי העיקר הוא הרצון – שצריך האדם להרגיל את עצמו לכסוף ולהשתוקק ולהתגעגע בכל עת להשם יתברך ולתורתו ומצוותיו, ולהשתדל תמיד שיהיו לו רצונות טובים חזקים דקדושה. כי אמר רביז"ל (שיחות הר"ן סימן נ"א) שעיקר עבודת השם הוא הרצון, כי לעבוד השם יתברך אינו יודע מי הוא זה שיוכל לומר שיעבוד את השם יתברך, ואפילו מלאך ושרף אינו יכול להתפאר שיוכל לעבוד את השם יתברך וכו' וכו', רק העיקר הוא הרצון להשם יתברך, ואף על פי שנדמה שהכל רוצים להתקרב להשם יתברך, כי הכל חפצים ליראה את שמך, אף על פי כן לא מבעיא שאין אדם אחד דומה לחבירו בענין הרצון וכו', כי אם גם באדם אחד, אין יום אחד דומה לחבירו בענין הרצון וכו'. וכן דיבר מזה רביז"ל כמה פעמים בכמה לשונות, שהעיקר הוא רק הרצון והכסופין שירצה ויכסוף תמיד ברצון חזק לעשות רצונו יתברך באמת, ואם אף על פי כן אינו זוכה – מה לעשות? ויתגבר לבלי להפסיק ולבטל הרצון חס ושלום, רק ירצה יותר ברצונות חזקים יותר, ויתגבר ברצון חזק וכיסופין גדולים להשם יתברך תמיד בכל עת לעולם ועד, כי העיקר הוא הרצון; ועל ידי תוקף הרצון סוף כל סוף תזכה להיכנס אל הקדושה.
|