אני נער בן שש עשרה. האם זה אומר שעד גיל עשרים אני יכול לחטוא מבלי לחשוש מבית דין של מעלה?

שאלה:

מאת יוסף:

אני נער בן שש עשרה, וראיתי שכתוב בחז"ל שאדם לא חייב בדיני שמיים עד גיל עשרים. האם זה אומר שעד גיל עשרים לא אקבל שכר על המצוות שלי? והאם זה אומר שעד גיל עשרים אני יכול לחטוא מבלי לחשוש מבית דין של מעלה?

תשובה:

בעזה"י יום ו' עש"ק לסדר מטות כ' תמוז ה'תשע"ד

שלום וברכה אל יוסף נ"י

לנכון קבלתי את מכתבך.

אתה צריך לדעת אשר עכשיו בגיל שלך אתה יכול להתעלות מאד מאד בעבודת השם יתברך, הן בלימוד תורה הקדושה, והן בעסק התפילה, והן בקיום מצוות מעשיות בשמחה, כי כך אמרו חכמינו הקדושים (שבת קנב:) יניקותא כלילא דוורדא; עיקר יופי הפרח כשעדיין בצעירותו, ואמר רביז"ל (ספר המדות אות תשובה סימן ע"ג) העבודות שאדם עובד את השם יתברך בבחרותו, כל יום ערכו יקר משנים רבות של עבודה לעת זקנתו, וכתיב (איכה ג' כ"ז) "טוב לגבר כי ישא עול בנעוריו".

ולכן במקום לחקור אם יש לך עולם הבא או אין לך עולם הבא וכו', שהכל דמיונות, ראה לעזוב את הכול ותכניס בעצמך יראת שמים שלימה, ותרגיל את עצמך לדבר אל הקדוש ברוך הוא כאשר ידבר איש אל רעהו והבן אל אביו, כי רביז"ל אמר (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן כ"ה) ההתבודדות הוא מעלה עליונה וגדולה מן הכל. דהיינו לקבוע לו על כל פנים שעה או יותר להתבודד לבדו באיזה חדר או בשדה, ולפרש שיחתו בינו לבין קונו בטענות ואמתלאות בדברי חן ורצוי ופיוס, לבקש ולהתחנן מלפניו יתברך שיקרבו אליו לעבודתו באמת. ותפלה ושיחה זו יהיה בלשון שמדברים בו וכו'. והנהגה זו הוא גדולה במעלה מאד מאד, והוא דרך ועצה טובה מאד להתקרב אליו יתברך, כי זאת היא עצה כללית, שכולל הכל. כי על כל מה שיחסר לו בעבודת השם, או אם הוא רחוק לגמרי מכל וכל מעבודתו יתברך, על הכל יפרש שיחתו ויבקש מאתו יתברך. ואפילו אם לפעמים נסתתמין דבריו, ואינו יכול לפתוח פיו לדבר לפניו יתברך כלל, אף על פי כן זה בעצמו טוב מאד. דהיינו ההכנה שהוא מוכן ועומד לפניו יתברך, וחפץ ומשתוקק לדבר, אך שאינו יכול, זה בעצמו גם כן טוב מאד, וגם יוכל לעשות לו שיחה ותפלה מזה בעצמו, ועל זה בעצמו יצעק ויתחנן לפניו יתברך, שנתרחק כל כך, עד שאינו יכול אפילו לדבר, ויבקש מאתו יתברך רחמים ותחנונים, שיחמול עליו ויפתח פיו, שיוכל לפרש שיחתו לפניו.

ואמר רביז"ל שכמה וכמה צדיקים גדולים מפורסמים סיפרו שלא באו למדרגתם רק על ידי הנהגה זו. והמשכיל יבין מעצמו גודל מעלת הנהגה זו העולה למעלה למעלה, והוא דבר השווה לכל נפש מקטן ועד גדול, כי כולם יכולים לנהוג הנהגה זו, ועל ידי זה יבואו למעלה גדולה. אשרי שיאחז בזה.

וכן תעשה לעצמך קביעות ללמוד בכל יום מקרא, משנה, גמרא, מדרש, הלכה ואגדה, כי עכשיו זה הזמן שלך, כי מה שלומדים בצעירות זה נשאר בזכרון כל ימי חייו, ולכן תרגיל את עצמך ללמוד בסדר דרך הלימוד של רביז"ל, שאמר (שיחות הר"ן סימן ע"ו) בענין הלימוד תורה שצריכים ללמוד הרבה מאד בכל יום – טוב ללמוד במהירות ולבלי לדקדק הרבה בלימודו, רק ללמוד בפשיטות בזריזות, ולבלי לבלבל דעתו הרבה בשעת לימודו מענין לענין, רק יראה להבין הדבר בפשיטות במקומו, ואם לפעמים אינו יכול להבין דבר אחד, אל יעמוד הרבה שם ויניח אותו הענין וילמוד יותר להלן, ועל פי הרוב ידע אחר כך ממילא מה שלא היה מבין בתחילה כשילמד כסדר בזריזות להלן יותר.

ואמר שאין צריכין בלימוד רק האמירה לבד – לומר הדברים כסדר וממילא יבין. ולא יבלבל דעתו בתחילת לימודו שירצה להבין תיכף ומחמת זה יקשה לו הרבה תיכף ולא יבין כלל, רק יכניס מוחו בהלימוד ויאמר כסדר בזריזות וממילא יבין. ואם לא יבין תיכף – יבין אחר כך. ואם ישארו איזה דברים שאף על פי כן לא יוכל לעמוד על כונתו, מה בכך? כי מעלת ריבוי הלימוד עולה על הכל, וכמו שאמרו חכמינו הקדושים (עבודה זרה י"ט) 'לגמור והדר לסבור ואף על גב דלא ידע מה קאמר' שנאמר (תהלים קי"ט כ') "גרסה נפשי לתאבה", כי על ידי ריבוי הלימוד שילמוד במהירות ויזכה ללמוד הרבה, על ידי זה יזכה לעבור כמה פעמים אלו הספרים שלומד, לגומרם ולחזור להתחיל ולגומרם פעם אחר פעם, ועל ידי זה ממילא יבין בפעם השני והשלישי כל מה שלא היה מבין בתחילה, כל מה שאפשר להבין ולעמוד על דבריהם.

ודיבר רביז"ל הרבה מאד בענין זה, ואי אפשר לבאר דברים אלו בכתב היטב. אבל באמת הוא דרך עצה טובה מאד בענין הלימוד, כי על ידי זה יכולים לזכות ללמוד הרבה מאד לגמור כמה וכמה ספרים, וגם יזכה להבין הדברים יותר, מאשר היה לומד בדקדוק גדול כי זה מבלבל מאוד מן הלימוד, וכמה בני אדם פסקו מלימודם לגמרי על ידי ריבוי הדקדוקים שלהם ומאומה לא נשאר בידם. אבל כשירגיל עצמו ללמוד במהירות בלי דקדוקים הרבה, התורה תתקיים בידו, ויזכה ללמוד הרבה מאוד, גמרא ופוסקים כולם, ותנ"ך ומדרשים וספרי הזוהר וקבלה ושאר ספרים כולם. וכבר אמר רביז"ל (שיחות הר"ן סימן כ"ח) שטוב לאדם שיעבור בחייו בכל הספרים של התורה הקדושה.

ולכן במקום לחקור אם יש לך עולם הבא או אם אין לך עולם הבא, הדבק את עצמך בו יתברך, ותחזק את עצמך עם רצונות וכיסופים חזקים להיות עובד השם, ולדבק את עצמך בו יתברך, ואתה צריך לדעת שרביז"ל אמר שכל בר ישראל יכול להגיע לכל המדריגות שבעולם אם הוא רק ירצה, והאריך בזה מוהרנ"ת ז"ל וכתב (ליקוטי הלכות ברכת השחר הלכה ג' אות ו') ענין זה בעצמו מה שרוב בני אדם טועים בעצמם וסוברים שנפשם אינה קדושה משורשה, וקשה להם לשוב להשם יתברך ולהיות איש צדיק או איש כשר באמת כמו שאר הצדיקים והכשרים, כמו שמרגלא בפומא דאינשי לומר כששומעין שמספרין מאיזה צדיק או איש כשר וירא באמת, ומתחיל להתעורר בהם הרהור תשובה להתחיל גם כן להתקרב להשם יתברך, כי כל ישראל מלאים מחשבות של תשובה והתקרבות להשם יתברך תמיד, אך אחר כך תיכף אומרים, מי יכול להתדמות אליו לזה האיש הצדיק? וכו' כי היה נשמה קדושה מנעוריו, כי כך הורגלו עצמם לומר שצדקת הצדיקים והכשרים הוא מצד הנשמה הקדושה שיש להם מתולדתם. ובאמת אמר רביז"ל בפירוש שאינו כן, וזה עיקר החסרון של העולם שאומרים כך, ומחמת זה אינם מתעוררים ומתגברים להשוות עצמן לצדיקים. אבל באמת אינו כן, כי עיקר צדקת הצדיק והכשר הוא רק על ידי התגברותו והתחזקותו ויגיעתו וטרחו בעבודת השם שיגע וטרח כל כך ימים ושנים הרבה ולא הניח עצמו ליפול בשום אופן בעולם, והירבה בתפלה ותחנונים עד שזכה למה שזכה, כל אחד ואחד כפי ערכו אשריהם ואשרי חלקם. וכל אדם יכול להיות כמותם, כי הבחירה חופשיית לכל וכתר שם טוב מונח ומי שרוצה זוכה בו, כמו שאמרו חכמינו הקדושים (יומא ע"ב)

כתר כהונה זכה אהרן ונטלו, כתר מלכות זכה דוד ונטלו, כתר שם טוב מונח וכל הרוצה זוכה בו.

ובאמת זה הענין בעצמו שבני האדם טועים בעצמם וסוברים שנפשם אינה יקרה וקדושה, ומחמת זה אינם מתגברים לעשות כמעשה הצדיקים, כל זה נמשך מסוד היכלי התמורות, שמשם באים אלו המחשבות על האדם כאילו הוא כבר לא שווה לשום דבר, והוא לא יכול להגיע לשום מדריגה בעולם, כי צריכים להיות צדיק מהלידה וכו', ואם לא – אבד מנוס ממנו, זו בעצמה הטעות הגדולה שמכניס הס"מ בלבות בני אדם, ועל ידי זה הם מתרשלים מלהתקרב אל הקדוש ברוך הוא, ומניחים את הכל, ובאמת הכל בא מהיכלי התמורות, ואשרי מי שזוכה להחזיק מעמד ולא להתבלבל משום דבר, והוא מתחיל בכל פעם התחלה חדשה, אזי גם הוא יכול לזכות להגיע לכל המדריגות שזכו אליהם הצדיקים, כי הם היו עקשנים גדולים מאד, ולא הניחו את עצמם ליפול, ועל ידי זה זכו למה שזכו, ולכן גם אתה יכול לזכות להגיע לכל המדריגות אם רק תחזיק מעמד ולא תישבר משום דבר.

הקדוש ברוך הוא יכניס בך תשוקה עצומה לעבודת השם יתברך, ותתעלה בגשמיות וברוחניות גם יחד.

המאחל לך שבת שלום