שאלה: מאת שלום: אנחנו גרים באשקלון ובני גר באחת המושבות בצפון. אני ואשתי ביקשנו ממנו לעבור לביתו לתקופה מסויימת עד שהמצב באשקלון יירגע – אך הוא מסרב בתירוצים שונים, ואנחנו פגועים עד עמקי נשמתנו מהתשובה השלילית, ולא מצליחים להבין מאיפה הוא למד את ההתנהגות הזו, בשעה שמסרנו את נפשנו עבורו, והוא יודע שאנחנו נמצאים בטווח האש של הטילים שנורים מעזה. תשובה: |
||
בעזה"י יום ו' עש"ק לסדר מטות כ' תמוז ה'תשע"ד שלום וברכה אל שלום נ"י לנכון קבלתי את מכתבך. אני מוכרח להגיד לך כשמפנקים את הילדים יותר מדי אזי הם בועטים בההורים, ולכן לא בחינם שאמר רביז"ל (שיחות הר"ן סימן נ"ט) מסוגל יותר לבנים להיות רחוק מהם, לבלי להיות דבוק בהם לשעשע בהם בכל פעם, רק לבלי להסתכל עליהם כלל; כי ככל שמפנקים את הילדים, הם בועטים יותר ויותר, וכעין שאמרו חכמינו הקדושים (ברכות ל"ב.) אין ארי נוהם מתוך קופה של תבן אלא מתוך קופה של בשר. אמר רבי אושעיא: משל לאדם שהיתה לו פרה כחושה ובעלת אברים, האכילה כרשינין והיתה מבעטת בו, אמר לה מי גרם ליך שתהא מבעטת בי אלא כרשינין שהאכלתיך; ואת זה רואים במציאות – ככל שמפנקים אדם יותר ויותר, אזי לבסוף נבנית אצלו רשעות ואכזריות והוא משיב רעה תחת טובה, וכבר אמר החכם מכל אדם (משלי י"ז) "משיב רעה תחת טובה לא ימוש רעה מתוך ביתו", כי אדם שמשלם רעה תחת טובה, בזה הוא מראה את גריעות נפשו, ואיך שהוא רקוב מבפנים וכו', ואף שהוא מראה פרצוף של תמים וכו', הוא מושחת מאוד, והגאון הצדיק הסטייפלער זי"ע מאד מגנה באחד ממכתביו על מי שמשלם רעה תחת טובה, וקורא אותו בלשונות של גנאי וכו', ואומר שאין עוד דבר יותר גרוע מזה שאדם משלם רעה תחת טובה. הסיבה שהבן יש לו אכזריות כזו וכו' כי הוא שטוף בניאוף וכו', ובוגד באשתו, חי עם נשים אחרות תחת הגב של אשתו, והיא מסכנה לא יודעת את זה, והניאוף משגע אותו לגמרי, כמאמרם ז"ל (תנחומא נשא) אין המנאפים נואפים עד שתכנס בהם רוח שטות; ורואים בני אדם שמוכנים לאבד אפילו פרנסה טובה ושם טוב ועתיד טוב וכו' וכו', רק מפני תאוות ניאוף שבוערת בו כתנור, ורביז"ל אמר פעם "אדם יכול לאחוז נפטר ביד ולהוליכו לקבור אותו, אבל תיכף ומיד כשרואה אשה הוא יזרוק את הנפטר מאחורי גבו וירוץ אחר האשה", כאומר כל כך חזקה התאווה הזו של תאוות ניאוף שאפילו כשכבר מחזיק מת בידו והולך לקברו, וראוי לו להתעורר מה התכלית בזה העולם, עם כל זאת כשנכנסת באדם תאוות ניאוף הוא מאבד לגמרי את השכל שלו והוא רץ אחר זוהמת ניאוף כמו כלב שרץ אחר כלבה וכו'. ולכן זה שהבן זורק את פרנסתו, וכן מתאכזר נגד ההורים שלו וכו' וכו', כל זה בא לו מרוב תאוות ניאוף שהוא שקוע בזה, והוא חושב שאף אחד לא יודע ממעשיו המגונים וכו' וכו', ואת כל זה יכולים להכיר באדם שמתאכזר על ההורים וכו', ובכל שני וחמישי הוא נעשה ברוגז עם אשתו וכו', והוא תמיד בלחץ ועצבים וכו', זה בא לו רק מחמת שהוא שטוף בזוהמת תאוות ניאוף שהוא רץ אחר נשים וכו', עד שהוא משתגע לגמרי ומאבד את שכלו, והוא מוכן להפקיר את אשתו ואת הילדים ואת פרנסתו ואת שמו הטוב רק מחמת ניאוף. ורביז"ל מגלה לנו (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן ע"ב) שכל זה בא מחמת תבערת הדמים שבוערים בו, ואין לך עוד שטות כמו תאוות ניאוף. ולכן אסור לך להישבר מזה שהוא מתאכזר עליך ועל אשתך ולא רצה להזמין אתכם עכשיו בעת שנופלים טילים על עירכם אשקלון, כי פשוט הוא איבד את שכלו לגמרי, ואמרו חכמינו הקדושים (סוטה ג) אין אדם עובר עבירה אלא אם כן נכנס בו רוח שטות. הקדוש ברוך הוא יכניס בו שכל ודעת, כי אם לא – הוא יגרש לבסוף גם את אשתו השניה, ויאמלל אשה שלישית וכו', כי מי שבוגד באשתו הוא חולה מין וכו', ומלא עם שחיתות וגניבות וכו', ולבסוף יתגלה קלונו ברבים. אתה ואשתך צריכים מאד מאד להתחזק ולהתפלל שיכנס בו הרהור תשובה.
|