|
שאלה: מאת יחיאל דב: תשובה: |
||
 |
||
|
בעזה"י יום א' לסדר מסעי כ"ב תמוז ה'תשע"ד שלום וברכה אל יחיאל דב נ"י לנכון קבלתי את מכתבך. אתה צריך לדעת שאין לך דבר שעומד נגד התשובה, ולכן על כל דבר מועילה תשובה, ולכן תתחיל לעשות התחלה חדשה, ותקפיד מהיום והלאה להניח תפילין כשרות, כי אי אפשר להסביר לבן אדם את מעלת מצוות תפילין, ומעלת האדם שמניח תפילין, ואמרו חכמינו הקדושים (מנחות מ"ד.) כל המניח תפילין – מאריך ימים, וזה יקשר אותך אל הקדוש ברוך הוא, זה לוקח בסך הכל כמה דקות להלביש את התפילין ולקרוא את הפסוק הראשון "שמע ישראל הוי"ה אלקינו הוי"ה אחד: ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד", ואתה לא יכול לתאר מה זה יעשה לך בגשמיות וברוחניות – זה יקשר אותך אליו יתברך, וישמור אותך מכל רע, כי בעיתים הללו צריכים שמירה גדולה מאוד, ולכן אשרי מי שזוכה להניח בכל יום תפילין שזו מצווה שממשיכה לאדם חיים גשמיים ורוחניים גם יחד, ומניחים קודם של יד ואחר כך של ראש, שזה סוד מה שאמרו עם ישראל בעת קבלת התורה -"נעשה ונשמע" – קודם "נעשה" בלי שום שכל רק בתמימות ובפשיטות, ואחר כך "נשמע" – להבין עם השכל למה אני צריך לקיים את זה ומה התכלית בזה. ראה לחזק את עצמך בכל מיני התחזקות שבעולם, ואל תתן שהס"מ ישבור אותך, ואפילו שעשית כבר מה שעשית, עדיין יכולים לתקן את הכל, כמו שאמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן קי"ב) אם אתה מאמין שיכולים לקלקל תאמין שיכולים לתקן; ואמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן ע"ח) אין שום יאוש בעולם כלל. אסור להתייאש בשום פנים ואופן, יהיה איך שיהיה ויהיה מה שיהיה, אך מה עושה הס"מ כשאדם נכשל במה שנכשל? הוא שובר אותו לגמרי, ומראה לו שאין לו כבר שום תקוה ותוחלת וכו', ובאמת כבר כתב מוהרנ"ת ז"ל (לקוטי הלכות, פסח, הלכה ט', אות כ"א) כמו שהאדם צריך לעמוד בנסיון לבלי לילך אחר תאוותיו בהיתר או באיסור חס ושלום, כמו כן צריך להתחזק לעמוד בנסיון אם כבר נכשל חס ושלום, ועבר עליו מה שעבר וכו' וכו' לבל יפול על ידי זה לגמרי חס ושלום. כי מה שנמצאים הרבה בני אדם שנופלים בדעתם ואומרים שאי אפשר להם לילך בדרך הישר עוד, זהו רק מחמת תאוותם ויצרם הרע, שמבקשים תואנה ועלילה לפרוש מאחרי המקום חס ושלום, כדי שיוכלו לילך אחרי תאוותם הרעות חס ושלום, כי התואנות והעלילות שהבעל דבר מוצא לכל אדם רבו מספור, ולכל אחד מוצא עלילות מיוחדות, רובם על ידי חסרון פרנסה ומניעות המונעים וכו', אך אף על פי כן כל אחד מישראל נפשו מרה לו מאד על זה, כי יודע שיצטרך ליתן דין וחשבון, ועל כן מתגבר בו הטוב בכל פעם ומתעורר לשוב להשם יתברך, אך בשום דבר אינו מוצא לעצמו עלילה ופטור כל כך כמו על ידי התחבולה של הבעל דבר, שמפילו בדעתו בכל פעם ומראה לו כאילו אפס תקוה חס ושלום, כי רואה בעיניו שכבר חתר כמה פעמים לשוב להשם יתברך ונפל אחר כך, כל אחד כפי מה שנפל, וכן היה כמה פעמים בלי מספר, ועל כן הוא פטור כבר בעיני עצמו מלחתור עוד חתירות לשוב להשם יתברך, אבל באמת כל הרעיונים והמחשבות של נפילות כאלו הם רק מעשה בעל דבר, שמוצא לו עלילה לפרוש מאחרי המקום ברוך הוא, כי באמת אין שום יאוש בעולם כלל, וכל אדם צריך שיעבור עליו הרבה קודם שזוכה להכנס אל הקדושה. ומי לנו גדול מאדם הראשון, שפירש מאשתו ושב בתשובה שלימה מאה ושלשים שנה, ודיקא בכל אלו המאה ושלשים שנה באו רוחות וחממו אותו וכו', כמו שאמרו חכמינו הקדושים (בראשית רבה פרשה כ"ד סימן ו'), ובודאי נחלשה דעתו מאד מזה בכל פעם, ובודאי ארב עליו הבעל דבר ורצה להפילו בדעתו לגמרי בכל פעם, אבל הוא התגבר כנגדו בכל עת, ולא הניח דרכי תשובתו שעסק בהם, עד שזכה בסוף המאה ושלשים שנה להוליד את שת, שממנו הושתת העולם, ויצאו ממנו האבות ומשה ומשיח. ואדם הראשון בעצמו היה גם כן כל ימיו צדיק וחסיד ונפטר בשם טוב, ואף על פי שעדיין צריכין לתקן הפגם שלו בכל דור ודור, אף על פי כן אם לא היה מתגבר ומתחזק בעצמו לתקן מה שתיקן, בוודאי היה קשה מאד התיקון ביותר גם לצדיקים הבאים אחריו, וכמו כן הוא ממש בכל אדם גם עכשיו, כי זהו עיקר הנסיון שלו, שיתחזק את עצמו בכל הירידות שבעולם רחמנא לצלן, בכל אשר עליו, וירגיל את עצמו בכל יום להתחיל מחדש, וידמה בדעתו כאילו נולד היום וכו', ואז מה שיזכה לתקן בעצמו על ידי תשובתו השלימה בוודאי מה טוב, ומה שלא יזכה לגמור התיקון, יהיה בטוח בכוח וזכות הצדיקים הקדושים שיש להם כח להפוך הכל לטובה, ובלבד שלא יתייאש את עצמו מלצפות ולקוות להשם בקווי אחר קווי ולהרבות בצעקה ובקשה ותחנונים לפניו יתברך, כי עם השם החסד והרבה עמו פדות וכו'. ולכן ראה לחזק את עצמך ביתר שאת וביתר עוז, ושום דבר בעולם לא יוכל לשבור אותך, ותעשה התחלה חדשה, ואל תסתכל על מה שהיה, אלא על כל פנים מעכשיו תהיה איש כשר, ובזכות הרצונות והכיסופין הגדולים שיהיו לך לחזור אליו יתברך תזכה לכל טוב אמתי ונצחי.
|
