כבר שש שנים עול הפרנסה והבית נופל רק עליי, ואני על סף ייאוש. מה עושים?

שאלה:

מאת מיכל:
אנחנו נשואים חמש עשרה שנה, ויש לנו שלושה בנים. לאחר שגרנו שלוש עשרה שנה בקהילה מסוימת, לפני כשנתיים עברנו לירושלים כי בעלי הציב אולטימטום שאם אני לא באה איתו – אז הוא הולך לבד! הלכתי איתו בתקווה שהמצב הזוגי ישתפר והוא יכנס לכולל כפי שהבטיח וייקח חלק בעול הבית, אך היום בעלי לומד בבית, לא מעוניין להיכנס לשום כולל, וכן לא מוכן לעזור בפרנסה.
כל עול הפרנסה והבית נופל עליי כולל גידול הילדים, ובנוסף הוא מבזה אותי ויש לו הרבה טענות עליי. ביקשתי ממנו שנלך ליעוץ אצל רב או כל גורם אחר, אך הוא לא מוכן וטוען שיש לו את רבינו הקדוש וזה מספיק, ושאני אלך לבד. האמת שאני על סף ייאוש כי בבית הוא כמעט ולא מתפקד רק מתי שבא לו, וכך זה נמשך כבר שש שנים. מה עושים?

תשובה:

בעזה"י יום ג' לסדר מסעי כ"ד תמוז ה'תשע"ד

שלום רב אל מיכל תחי'

לנכון קבלתי את מכתבך.

אני לא יודע מי הרב של בעלך וכו', ואם בעלך אומר שהרב שלו הוא רביז"ל וכו', אזי אני מוכרח לכתוב לו מה דעת רביז"ל בענין שלום בית.

רביז"ל אמר (שיחות הר"ן סימן רס"ד) שצריכים לכבד ולייקר את אשתו, כי אמר הלא הנשים הם סובלים צער ויסורים גדולים מאד מאד מילדיהם, צער העיבור והלידה והגידול, כאשר ידוע לכל עוצם מכאובם וצערם ויסוריהם בכמה אופנים הקשים וכבדים מאד מאד וכו' וכו', על כן ראוי לרחם עליהם ולייקרם, ולכבדם. וכן אמרו חכמינו הקדושים (בבא מציעא נ"ט.) 'אוקירו לנשייכו כי היכי דתתעתרו' [תכבדו ותייקרו את נשותיכם כדי שתהיו עשירים]; וכן אמרו (יבמות ס"ג.) 'דיינו שמגדלות את בנינו ומצלת אותנו מן החטא', ולכן צריכים לכבד ולייקר אותן מאד מאד, וזה יסוד גדול בחסידות ברסלב שהבעל מוכרח לעזור לאשתו, ואם הוא רוצה להיות מקורב אל רביז"ל ולציית אותו, עליו הדבר הראשון לעזור לאשתו בכל המובנים, כי רביז"ל הקפיד על דברים אלו מאד מאד, על אלו שמשפילים את נשותיהם, ומי שהיה לו סכסוך עם אשתו, רביז"ל לא רצה לקבל אותו לגמרי, ולא רצה אפילו לראות אותו.

וידוע הסיפור שהיה בשבועות או בחנוכה, שאמר רביז"ל בעת שהיה יושב על השולחן עם אנ"ש: "ווער האט דאס אין זיך אזא עזות, צו האבן ביי מיין טיש א הרהור רחמנא ליצלן, איך מיין ניט טשערינער, ניט ברסלב'ר, ניט טעפליקער" [מי יש לו את העזות שיהיה לו הרהור רע בשולחני? אני לא מתכוון על אנשי שלומינו מהעיר טשערין, ולא מהעיר ברסלב, ולא מהעיר טעפליק], וטיראוויצער לא הזכיר, והבינו אנשי שלומינו מי הוא האיש הזה, כי היה שם אחד מטיראוויצע שלא היה לו שלום בית כשתי שנים, ותיכף קם רביז"ל מן השולחן ונכנס לחדרו. והאיש הזה שלא היה לו שלום בית עמד על הפתח ובכה הרבה מאד, וגם אנשי שלומינו ביקשו מרביז"ל בעדו, עד שהבטיח שיחזור לביתו וישלים מיד עם אשתו. ואז יצא רביז"ל מחדרו, והמשיך את סדר הנהגתו בשולחנו הטהור. רואים מכל זה איך שרביז"ל הקפיד על שלום בית, ואם לא היה שלום בית – לא רצה לשבת אפילו באותו שולחן איפה שהאדם הזה יושב.

את צריכה להראות את זה לבעלך, כי אם הוא רוצה לציית את רביז"ל זוהי דעת רביז"ל – שהבעל צריך לכבד את אשתו, וכמובן אם הבעל מכבד את אשתו, אזי גם האשה צריכה לכבד את בעלה, ובאמת כל זוג צריכים לדעת אשר איש ואשה צריכים להיות ותרנים אחד לשני, ולתת תשומת לב אחד לשני, וזו שלימות הבית, ועל ידי זה ממילא יש אהבה והבנה הדדית, אבל הרגע שרוצים אחד להשתלט על הזולת, דעו לכם שזה הס"מ שבא לשבור את הבית. הזוהר הקדוש קורא איש לבדו פלג גופא – חצי גוף, נמצא כשאדם מתחתן זה גוף שלם, כמו שכתוב (בראשית ב' כ"ד) "ודבק באשתו והיו לבשר אחד", היינו שניהם חצי חצי, וביחד הם שלם, מה שאין כן כשאחד רוצה להשתלט על הזולת, זה הס"מ, היינו שישים על ארבעים, "אני יותר ממך" וכו', והרגע שהבעל או האשה חושבים שאחד יותר מהשני עם עשרה אחוזים, וההוא פחות ממני עם עשרה אחוזים, זה כבר נקרא ס"מ שישים על ארבעים, ולכן כל מי שרוצה שלום בית אמיתי, צריך לדעת שהאיש והאשה הם גוף אחד, וכמו שאמר החכם מכל האדם (קהלת ד') "טובים השנים מן האחד אשר יש להם שכר טוב בעמלם: כי אם יפלו האחד יקים את חבירו ואילו האחד שיפול ואין שני להקימו: גם אם ישכבו שנים וחם להם ולאחד איך יחם", ולכן אם רוצים שלום בית אמיתי, זה צריך להיות משני הצדדים, הן מהבעל והן מהאשה, לוותר אחד לשני, ואז הם חצי חצי, שותפים שלמים, ותמיד יחיו ביחד באהבה ובהבנה הדדית, ויצליחו בחיי נישואיהם.

הקדוש ברוך הוא ששמו שלום, ישים שלום בתוך ביתכם, ותחיו ביחד באהבה אחווה ורעות, ואז השכינה תשרה בביתכם, כי (סוטה יז.) איש ואשה זכו – שכינה ביניהן; ואמרו (ירושלמי ברכות פרק ט' הלכה ח') אי אפשר לאיש בלא אשה, ואי אפשר לאשה בלא איש, אי אפשר לשניהן בלא שכינה, ובמקום שהשכינה נמצא שם הברכה מצויה, רק שיהיה ביניהם שלום ואהבה גדולה מאד, כי 'שלום' אמרו חכמינו הקדושים (שבת י.) זה שמו של הקדוש ברוך הוא, ולכן אם מכניסים את הקדוש ברוך הוא בתוך הבית, זה נקרא שלום בית, היינו שמו של הקדוש ברוך הוא בתוך הבית.

המאחל לך ברכה והצלחה מן השמים