|
שאלה: מאת תדהר: תשובה: |
||
 |
||
|
בעזה"י יום ד' לסדר מסעי כ"ה תמוז ה'תשע"ד שלום וברכה אל תדהר נ"י לנכון קבלתי את מכתבך. אתה צריך לדעת שבחור שלומד בישיבה צריך להחזיק את סדרי הישיבה, כגון שלומדים מסכתא מסויימת, אזי כדאי מאוד שהבחור יכניס את כל ראשו ומוחו בלימוד המסכתא הזו שלומד ויחזור על זה הרבה פעמים, כי רביז"ל רצה שנלמד גם בעיון, וזה מה שלומדים בישיבה, וכך יוכל אחר כך ללמוד לבד. ולכן מה טוב ומה נעים לבחור שלומד בישיבה מסכתא מסויימת שיחזור על השיעור כמה וכמה פעמים ביום, כדי שיוכל ללמוד גמרא לבד, מלבד זאת כדי שלא יבטל את הזמן, כדאי לחזור את המסכתא הזו שלומד מאה פעמים ואחד, וכן כשלומדים בישיבה טור בית יוסף ושולחן ערוך בהלכות מסויימות כגון הלכות שבת או שאר הלכות – כדאי לחזור על זה כמה וכמה פעמים כדי שידע איך ללמוד שולחן ערוך, כדי שיוכל להוציא את ההלכה לאור. סדר דרך הלימוד של רביז"ל, המובא בשיחות הר"ן סימן ע"ו, הוא דעתו של רביז"ל בענין הלימוד תורה, ואמר: שצריכים ללמוד הרבה מאד בכל יום, טוב ללמוד במהירות ולבלי לדקדק הרבה בלימודו, רק ללמוד בפשיטות בזריזות ולבלי לבלבל דעתו הרבה בשעת לימודו מענין לענין, רק יראה להבין הדבר בפשיטות במקומו. ואם לפעמים אינו יכול להבין דבר אחד, אל יעמוד הרבה שם, ויניח אותו הענין וילמוד יותר להלן. ועל פי הרוב ידע אחר כך ממילא מה שלא היה מבין בתחילה כשילמד כסדר בזריזות להלן יותר. ואמר: שאין צריכין בלימוד רק האמירה לבד, לומר הדברים כסדר, וממילא יבין. ולא יבלבל דעתו בתחילת לימודו שירצה להבין תיכף, ומחמת זה יקשה לו הרבה תיכף ולא יבין כלל. רק יכניס מוחו בהלימוד ויאמר כסדר בזריזות וממילא יבין. ואם לא יבין תיכף – יבין אחר כך. ואם ישארו איזה דברים שאף על פי כן לא יוכל לעמוד על כוונתו, מה בכך? כי מעלת ריבוי הלימוד עולה על הכל. וכמו שאמרו חכמינו הקדושים (עבודה זרה י"ט) 'לגמור והדר לסבור ואף על גב דלא ידע מה קאמר', שנאמר (תהלים קי"ט כ') "גרסה נפשי לתאבה", כי על ידי ריבוי הלימוד שילמוד במהירות ויזכה ללמוד הרבה, על ידי זה יזכה לעבור כמה פעמים אלו הספרים שלומד, לגומרם ולחזור להתחיל ולגומרם פעם אחר פעם. ועל ידי זה ממילא יבין בפעם השני והשלישי כל מה שלא היה מבין בתחילה כל מה שאפשר להבין ולעמוד על דבריהם. ודיבר רביז"ל הרבה מאוד בענין זה, ואי אפשר לבאר דברים אלו בכתב היטב. אבל באמת הוא דרך עצה טובה מאוד בעניין הלימוד, כי על ידי זה יכולים לזכות ללמוד הרבה מאוד לגמור כמה וכמה ספרים, וגם יזכה להבין הדברים יותר מאשר היה לומד בדקדוק גדול כי זה מבלבל מאוד מן הלימוד. וכמה בני אדם פסקו מלימודם לגמרי על ידי ריבוי הדקדוקים שלהם, ומאומה לא נשאר בידם. אבל כשירגיל עצמו ללמוד במהירות בלי דקדוקים הרבה – התורה תתקיים בידו, ויזכה ללמוד הרבה מאוד – גמרא ופוסקים כולם, ותנ"ך ומדרשים וספרי הזוהר וקבלה ושאר ספרים כולם. וכבר אמר רביז"ל (שיחות הר"ן סימן כ"ח) שטוב לאדם שיעבור בחייו בכל הספרים של התורה הקדושה. את הסדר הזה כדאי מאד ללמוד בעת שיש לו זמן פנוי, ועל פי רוב בישיבות הבחורים יש להם המון זמן פנוי וכו', ובמקום להסתובב וכו' או לפטפט וכו', אם יצייתו את רביז"ל ויעשו לעצמם שיעורים כסדרן בששה סדרי משנה, ובש"ס, ובד' חלקי שולחן ערוך, ובמדרשים וכו' וכו', לא יהיה להם זמן פנוי לרגע, ומי שמרגיל את עצמו ללמוד בדרך זו אזי נכנסת בו חמידו דאורייתא – תשוקה לתורה, וזוכה לסיים המון בשנות בחרותו, ואחר כך ממשיך על כל ימי חייו. ואי אפשר להסביר את סדר דרך הלימוד של רביז"ל למי שלא טעם את זה, ומי שמרגיל את עצמו ללמוד על פי סדר דרך הלימוד של רביז"ל בעודו בחור צעיר, אזי כל ימי חייו לא יניח מידיו את המשניות, את הגמרא, את השולחן ערוך, את המדרש ואת הזוהר וכו' וכו', אפילו שיהיה טרוד בכל מיני טרדות יום יומיות עבור פרנסה, עם כל זאת מרוב הרגל שהרגיל את עצמו עוד בבחרותו, הוא לא יעזוב את התורה הקדושה, שזה החיים שלו. ומי שמתנגד על זה הוא פשוט גורם שאף פעם לא פותחים משניות או גמרא או שולחן ערוך וכו' וכו', וכבר אמרו חכמינו הקדושים (בראשית רבה פרשה נ"ט סימן ב') על הפסוק (משלי ל"א) "עוז והדר לבושה ותשחק ליום אחרון" – עוז והדר לבושה – של תורה, ותשחק ליום אחרון – אימתי היא שוחקת? מתן שכרה לעתיד לבוא; וכן אמרו (שמות רבה פרשה נ"ב סימן ג') אימתי התורה משחקת למי שהוא עמל בה? ליום אחרון. הוי "ותשחק ליום אחרון"; כי אז, ביום האחרון של האדם שלמד כל יום תורה, אפילו שעבר עליו מה שעבר, הוא שוחק מכל העולם כולו.
|
