האם מותר לרקום על מעיל הספר תורה את שמו של התורם?

שאלה:

מאת חיים:

שלום לכבוד מוהרא"ש שליט"א.
ברוך ה' זכיתי לגמור כתיבת ספר תורה, ואני רוצה להכניס את הספר בעזרת ה' יתברך לבית מדרש הנקרא על שם רבינו.
ראיתי בספר נטעי גבריאל בהלכות הנהגת וסדר הכנסת ספר תורה (פרק ח סימן ח) שכתב בשם צוואת רבי יהודה החסיד: "לא יכתוב על הספר תורה 'שלי הוא' או 'שייך הוא', אלא יכתוב עליו שמו בלי תיבות 'שלי הוא'", אך למעשה אני רואה שהעולם כן נוהגים לכתוב 'שייך ל…'. מה דעתכם בעניין? ואיך עליי לנהוג למעשה? תודה רבה.

תשובה:

בעזה"י יום ד' לסדר מסעי כ"ה תמוז ה'תשע"ד

שלום וברכה אל חיים נ"י

לנכון קבלתי את מכתבך.

בדרך כלל כותבים 'לזכות' ואת השם של הכותב את הספר תורה, או על שם מי שרוצים לנדב לזכותו את הספר תורה.

והנה מובא בשולחן ערוך (יורה דעה סימן ע"ר סעיף א') מצוות עשה על כל איש מישראל לכתוב לו ספר תורה, ואפילו הניחו לו אבותיו ספר תורה – מצווה לכתוב משלו, ואינו רשאי למוכרו אפילו יש לו הרבה ספרי תורה (ואפילו אין לו מה יאכל רק על ידי הדחק) וכו', עיין שם.

ומובא דבר נפלא מהרב הקדוש רבי צדוק הכהן מלובלין (ספר מחשבות חרוץ אות ט"ו) ונראה לי דסימנא מילתא הוא מה שנזדמן לבעלי הטור ושולחן ערוך לכתוב מצוה זו בסימן ע"ר, וכבר העיר בתומים בקיצור תקפו כהן על השולחן ערוך דמאחר שנתקבל בכל ישראל, ודאי רוח ה' דיבר בו והכל בכתב מיד ה' עליו השכיל, אף מה שהוא לא כיוון כלל לזה, עיין שם. וכן בזה הגם דהם ודאי לא כיוונו בכך, מכל מקום מאחר שמלאכת שמים הצליח בידם להתקבל לפסק עד שכל דבריהם אצלינו תורה שלימה ובכלל התורה שבעל פה, נוכל לרמז בהם מה שלא כיוונו כבכל תורה שבעל פה שבידינו שהוא ממש דוגמת התורה שבכתב, כי כולם מרועה אחד ניתנו והכל ברוח הקודש, ולא בא שום דבר על צד המקרה וההזדמן. ומצווה זו הוא תיקון לחטא ער הנקרא רע, וכמו שנאמר (בראשית ל"ח ז') ויהי ער וגו' רע וגו' וכנודע בזוהר (וישב קפ"ו:) דבעוון זה נקרא רע, והוא מי שאינו חפץ בקיום המין להשאיר זרע בעולם הזה, ותיקונו הוא במצוות כתיבת ספר תורה ותורה שבעל פה שהוא הקיום בעולם הזה לתולדות הרוחניות, וזהו תיקון היסוד, כי כל כתיבה הוא ביסוד דדכורא שהוא הקולמוס הכותב, ויסוד דנוקבא הוא הנייר המקבל הכתיבה וזהו המצווה האחרונה שהוא התיקון אחר הקלקול, ובאחרית ימיו כשכבר עבר מה שעבר ה' יתברך יהיב עטין בכולה דלא ידח ממנו נדח וכו', עיין שם.

היינו לפי דבריו, מי שזוכה לכתוב ספר תורה זה תיקון לעוון החמור של הוצאת זרע לבטלה שנקרא רע, ולכן המחברים הן בטור והן בשולחן ערוך כתבו את מצוות כתיבת ספר תורה בסימן ר"ע דייקא, ודו"ק.