רבינו אמר: "אני מקנא מאוד איש כשר שקורין ערליכר יהודי". למה הכוונה?

שאלה:

מאת דוד:

שלום לכבוד מוהרא"ש שליט"א.
רבינו ז"ל כתב בשיחות הרן סימן י"ד: "אני מקנא מאוד איש כשר [שקורין ערליכר יהודי], כי נדמה שהולך בן אדם עם דקין וכרכשות ואברים כשאר כל העולם, ואף על פי כן באמת הוא ענין אחר". לא הבנתי מה הכוונה ואשמח להסבר. תודה רבה.

תשובה:

בעזה"י יום ב' לסדר דברים ראש חודש אב ה'תשע"ד

שלום וברכה אל דוד נ"י

לנכון קבלתי את מכתבך.

רביז"ל אמר (שיחות הר"ן סימן י"ד) אני מקנא מאד איש כשר (שקורין ערליכער יהודי), כי נדמה שהולך בן אדם עם דקין וכרכשות ואברים כשאר כל העולם, ואף על פי כן באמת הוא ענין אחר לגמרי, כי איש כשר יקר מאד אשרי לו. והעיקר הוא הרצון והכיסופין ואף על פי שאין לצאת בזה (כמבואר בלקוטי מוהר"ן חלק א' סימן ס"ו) כי צריכין להוציא מכח אל הפועל דווקא, כי אף על פי שאונס רחמנא פטריה (בבא קמא כ"ח:), עם כל זה, זהו למי שרוצה לצאת החוב, אבל צריך שלא לקרר דעתו בזה במה שהוא פטור מחמת האונס, רק לעשות עבודת השם בפועל וכו'. אף על פי כן גם זה טוב כשאוחזין בזה שאין רוצין לצאת עם האונס, רק שכיסופו חזק ורצונו תקיף מאד לזכות לעשות עבודת השם יתברך בפועל ממש. וזה הרצון בעצמו טוב מאד. ואם אף על פי כן הוא אנוס ואינו זוכה אל העבודה, הרצון בעצמו הוא טוב מאד.

היינו אנשים חושבים שצריכים להכיר את הצדיק מבחוץ, ואמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן קט"ז) שאת הצדיק אי אפשר להכיר מבחוץ כלל, כי נראה כמו כל אדם שהולך עם אותם איברים ואותם כרכשים וכו', אבל הפנימיות שלו הוא ענין אחר לגמרי, שאין נראה מבחוץ כלל, כי צדיק מוכן למסור את נפשו בכל רגע אליו יתברך, והוא דבוק בחי החיים בו יתברך, אשר אי אפשר להסביר את זה בשום פנים ואופן, כי מה אדם יודע מה שבפנימיות חבירו וכו', ולכן אף אחד לא יודע את גדולת הצדיק שתמיד מתחזק ברצונות וכיסופים אליו יתברך, ואף שעוברים עליו גם כן משברים וגלים, והרבה פעמים הוא לא יכול להוציא מכח אל הפועל רצונו וכיסופיו שרוצה וכו' וכו', עם כל זאת רביז"ל מפליג מאוד במעלת הרצון והכיסופים, כי ככל שאדם רוצה יותר להיכלל באין סוף ברוך הוא, וממשיך על עצמו את השגחתו הפרטית – כן מאיר עליו אורו יתברך בהארה נוראה ונפלאה מאד.

ובאמת זה שייך לכל בר ישראל שנקרא צדיק, כמו שכתוב (ישעיה ס') "ועמך כולם צדיקים", וכל בר ישראל יש לו חשק ורצונות וכיסופים לחזור בתשובה שלימה אליו יתברך, ולכן מעלתו בשמים גדולה מאד, ולכן אשרי אדם שמתחזק ביתר שאת וביתר עוז רק לחזור בתשובה שלימה אליו יתברך, ואפילו שבין כך נופל למקום שנופל, עם כל זאת לא מניח את עצמו ליפול וכו', אלא כוסף יותר ויותר עד שסוף כל סוף אם הוא לא יעזוב את עצמו וכו', אפילו שיעבור עליו מה שיעבור וכו', סוף כל סוף אחר הרע יבוא הטוב ויזכה להיות צדיק קדוש ונורא מאד, העיקר תלוי ביגיעה ועבודה והתחזקות עצומה, כי גם על גדולי מובחרי הצדיקים עבר מה שעבר וכו', אך החזיקו מעמד ולא נשברו כלל.

המאחל לך חודש מבורך