בבית הוריי יש אווירה עכורה של כעס ומריבות, ובכל פעם שאני באה אליהם אני נגררת למערבולת הזו

שאלה:

מאת אביגיל:

באתי להתארח בשבת אצל ההורים והתכוונתי לשמח אותם, אך מצאתי שכל הבית מבולגן משיפוצים, ושאמא לא בישלה כי היא ברוגז עם אבא בגלל שהוא לא עושה מה שהיא מבקשת בשיפוצים במטבח. ארגנתי אוכל קנוי, מפות ומפיות יפות, וערכתי את השולחן יפה כדי לשמח אותם, אך לצערי הרב זה מה שקרה – אמא עשתה קידוש לבד והלכה לחדר שלה, כולם היו ברוגז עם כולם, ובמיוחד אח שלי היה ברוגז איתי ולא רצה להסתכל עליי.
אמא שלי התלוננה על משהו, ואח שלי התקרב לפרצוף שלה קרוב קרוב ואמר בחריקת שיניים: "שקט זקנה כל השכנים שומעים אותך! תשתקי! תשתקי!", פשוט גועל נפש של התנהגות. כשראיתי את זה לא יכולתי להתאפק ושפכתי עליו מים, ואמרתי לו שישתוק ויפסיק לרדוף אותה. ניסיתי להסביר לו שזה הבית שלה, ואין לנו מה לעשות אלא לסבול ולנסות לעזור לה בכל מה שאפשר, אבל הוא לא היה מוכן לקבל את הדברים שלי.
כואב לי מאוד כי אני משתדלת לעזור בכל מה שאני יכולה, אבל אח שלי הוא ההפך ממני – הוא לא נוקף אצבע, רק אוכל, מקטרג ומפריד, ואבא שלי תמיד לטובתו. אני סובלת ממנו הרבה ונכשלת הרבה בגללו.
כשכל זה קרה נשברתי לרסיסים, הלכתי לחדר והתחלתי לבכות ולבכות ולבכות ולבכות בלי הפסקה עד שהתייבשתי. קמתי לקחת מים, וכשאמא ראתה שאני חלשה מבכי, היא אמרה: "מה את רוצה ממני? כל הזמן את מאשימה אותי! תאשימי את אבא שלך!"… מאז אני רק בוכה בלי לאכול, מלאה בפחד איום ונורא, ולא מצליחה להתרומם.
אני שואלת: מה יהיה איתי? האם אלוקים איתי? הרי באתי לעשות מצוות כיבוד הורים, ובמקום זה ציערתי את ההורים! הם ראו אותי בוכה, במקום לשמוח ולשמח. אני מרגישה שאני הולכת להשתגע, אני מאוד מאוד פוחדת מהחיים ואין לי רצון לחיות. יש לי המון פחדים, אני מנסה להילחם בהם וצועקת בתהילים לקדוש ברוך הוא. אני מצטערת על החטאים שעשיתי בעבר, ואני יודעת שהכול נבע מחוסר חינוך ויחס טוב. אני אוהבת את ה' ומבקשת את קרבתו, אבל לא על ידי ייסורים אלא על ידי טובה ואהבה! בבקשה, כבוד הרב תעזור לי!

תשובה:

בעזה"י יום ב' לסדר דברים ראש חודש אב ה'תשע"ד

שלום רב אל אביגיל תחי'

לנכון קבלתי את מכתבך.

רביז"ל אמר (ספר המידות אות פחד חלק ב' סימן ג') מי שבורח מן הצרה הוא פיקח; ולכן אם המקום כל כך מבולגן וכו', ויש שמה רק מריבות והאשמות אחד על השני וכו', אזי למה לך ללכת שמה? אל תלכי יותר ועל ידי זה תחיי את החיים שלך.

את צריכה לדעת שאצל הקדוש ברוך הוא מאד מאד חשובה תשובה, כמאמרם ז"ל (ברכות ל"ד.) במקום שבעלי תשובה עומדים שם אין צדיקים גמורים יכולים לעמוד, ואמרו חכמינו הקדושים (פסיקתא דרב כהנא) גדול כוחה של תשובה, שכיון שאדם מהרהר בלבו לעשות תשובה, מיד היא עולה לא עד עשרה ימים ולא עד עשרים ולא עד מאה, אלא עד מהלך חמש מאות שנים, ולא עד רקיע ראשון ושני, אלא שהיא עומדת לפני כיסא הכבוד, והס"מ מאד מאד מפחד מבן אדם שחוזר בתשובה, כי כיון שאדם בא אל הקדוש ברוך הוא אפילו שהוא עשה עד עכשיו מה שעשה, ומתוודה ומתחרט על כל מה שעשה, הקדוש ברוך הוא כבר מקבלו.

ואמרו חכמינו הקדושים (במדבר רבה פרשה כ' סימן י"ג) בלעם היה רשע ערום וידע שאין עומד בפני הפורענות אלא תשובה, שכל מי שחוטא ואומר חטאתי, אין רשות למלאך ליגע בו, בשביל זה הוא מסית את כל אדם "מה לך לחזור בתשובה? ומה לך להתוודות?" כי הוא יודע שמי שחזר בתשובה ומתוודה להקדוש ברוך הוא אין רשות למלאך המוות ליגע בו, ואמרו חכמינו הקדושים (תנחומא נח) אין מכה בעולם שאין לה רפואה, רפואתו של יצר הרע תשובה. ולכן למה לך להיות בעצבות ובמרירות ובדיכאון, בזה שאת חוזרת בתשובה הקדוש ברוך הוא מוחל לך על כל העבר שלך, ואת יכולה לעשות התחלה חדשה, והכל יסתדר על הצד הכי טוב, ועיקר התשובה זה וידוי דברים -שתרגילי את עצמך לדבר אל הקדוש ברוך הוא כאשר ידבר איש אל רעהו, כי כל דיבור ודיבור שמדברים עמו יתברך נשמע ונתקבל בכל העולמות כולם, ולכן תהיי רגילה לדבר אל הקדוש ברוך הוא ולספר לו כל מה שמעיק ומציק לך, ועל ידי זה תצאי מעצמך, ותמיד תתפללי על שמחה שזו המתנה הכי יפה בזה העולם שאדם יכול להפוך את המרירות למתיקות, את החושך לאור.

אשרי מי שמכניס את הדיבורים האלו בתוך לבו, ואז טוב לו כל הימים.

המאחל לך חודש מבורך