מאז שהתקרבתי לחסידות ברסלב אמי הפסיקה לתמוך בי והתחילה לחשוב שאני משוגע

שאלה:

מאת ליאור:

לכבוד מוהרא"ש שליט"א.
בזמן האחרון התקרבתי לחסידות ברסלב, ולאט לאט הפסקתי לצפות בטלוויזיה וללכת לבריכות מעורבות, אבל אמי לא תומכת בי, והיא לא רוצה שאני אשאר בבית אלא שאעבור לישיבה. היא חושבת שאני משוגע בגלל שאני לא יוצא לבלות, ואני כבר לא יודע מה לעשות… אשמח לעצה של הרב.

תשובה:

בעזה"י יום ב' לסדר דברים ראש חודש אב ה'תשע"ד

שלום וברכה אל ליאור נ"י

לנכון קבלתי את מכתבך.

אשריך ואשרי חלקך שזכית להתקרב אל רביז"ל, וראוי לך לשמוח מאד מאד על נועם חלקך על "אשר בנחל" שם חלקך וגורלך.

תשתדל להניח בכל יום תפילין, כי אי אפשר להסביר לבן אדם את מעלת מצוות תפילין, ומעלת האדם שמניח תפילין, ואמרו חכמינו הקדושים (מנחות מ"ד.) כל המניח תפילין מאריך ימים; ואמרו (פסיקתא זוטרתא שמות) כל המניח תפילין כאילו קרא בתורה; ואמרו (ילקוט שמות רמז רכ"ב) אמרו ישראל לפני המקום אנו רוצים ליגע בתורה יומם ולילה אבל אין לנו פנאי, אמר להם הקדוש ברוך הוא קיימו מצות תפילין ומעלה אני עליכם כאילו אתם יגעים יומם ולילה; ואם היה אדם יודע מעלת הזוכה להניח תפילין של יד ותפילין של ראש, היה נזהר בזה מאד מאד, והמצווה הזה ממשכת לאדם חיים ודביקות באין סוף ברוך הוא, ואמרו חכמינו הקדושים (מנחות מ"ג:) כל שיש לו תפילין בראשו ותפילין בזרועו, הכל בחיזוק שלא יחטא; כי כשאדם שש ושמח עם מצות תפילין שהניח היום, השמחה של המצווה לא תתן לו לחטוא, ולכן אשרי מי שנזהר מאד מאד במצוות תפילין.

ראה להיות בשמחה עצומה, ותשתדל מאד מאד לא לתת את העצבות והדיכאון שיתפסו אותך, כי הס"מ רוצה רק לשבור את האדם ולהפילו בעצבות ובמרירות ודיכאון, כי זה כל כוחו, ורביז"ל הזהירנו מאד מאד על מדת השמחה, ואמר (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן כ"ד)

שצריכים להכריח את עצמו עם כל הכוחות להיות בשמחה, ואתה צריך לדעת שלהיות בשמחה זה בא במסירות נפש הכי גדולה, ולכן אשרי מי שמכריח את עצמו להיות בשמחה, ואז טוב לו כל הימים, וכן הרגל את עצמך לדבר אל הקדוש ברוך הוא אשר אין טוב מזה, כי כל דיבור ושיחה שאדם מדבר ומשיח לפני הקדוש ברוך הוא נשמעים ונתקבלים בכל העולמות וגורמים נחת רוח למעלה, אשרי האיש שחזק בזה בכל יום.

וזכור גם זכור מה שסיפרו לנו חכמינו הקדושים (ברכות ל:) אביי הוה יתיב קמיה דרבה, חזייה דהוה קא בדח טובא, אמר (תהלים ב' י"א): "וגילו ברעדה" כתיב? אמר ליה: אנא תפילין מנחנא. רבי ירמיה הוה יתיב קמיה דרבי זירא, חזייה דהוה קא בדח טובא, אמר ליה (משלי י"ד כ"ג): "בכל עצב יהיה מותר" כתיב? אמר ליה אנא תפילין מנחנא; הרי שלך לפניך, שכל כך שמחו עם התפילין שעליהם שזה עולה על הכל, ולכן ראוי לכל בר ישראל לשמוח מאד מאד שזוכה להניח תפילין בכל יום, שעל ידי זה הוא ממשיך על עצמו אור וזיו וחיות ודביקות המוחין.

היה טוב מאד שתצא מהבית – או להיכנס בישיבה או להתחתן, או את שניהם, והעיקר לא לענות לאמא כלל, וכבר אמר רביז"ל (ספר המדות אות אמת סימן ל') לפי הריחוק מאמת כן מחזיק את הסור מרע לשוטה.

הקדוש ברוך הוא השומע תפילות ישראל ישמע בתפילתי שאני מבקש ומתפלל בעדך שיהיה לך הצלחה מרובה ובכל אשר תפנה תשכיל ותצליח.

המאחל לך חודש מבורך