האם צריכים לנהוג כדברי הגמרא ולישון בין צפון לדרום או כדברי האר"י ולישון בין מזרח למערב?

שאלה:

מאת אלירן:

לכבוד הרב הגאון הצדיק מוהרא"ש שליט"א.
רציתי לשאול בבקשה: האם יש מסורת מרבינו ז"ל האם צריכים לנהוג כדברי הגמרא ולישון בין צפון לדרום או כדברי האר"י ולישון בין מזרח למערב?
שאלה נוספת בבקשה: הגמרא הקדושה נותנת עצות כיצד לזכות לבנים, לדוגמא: יבעול וישנה, אישה תזריע תחילה, ויניח מיטתו בין צפון לדרום. האם אדם שזכה כבר לבנים ומקווה שה' יזכהו גם לבנות כדי שיוכל לקיים את מצוות פריה ורביה בשלימות יעשה ההפך מעצות אלו, או שעליו להתנהג בפשיטות ובתמימות כפי שנוהג תמיד?
יהי רצון שהרב ימשיך להגדיל תורה ולהאדירה לאורך ימים ושנות חיים בבריאות איתנה, ויזכה לראות בביאת גואל צדק ברחמים. תודה רבה על הכול.

תשובה:

בעזה"י יום א' לסדר ואתחנן ז' מנחם אב ה'תשע"ד

שלום וברכה אל אלירן נ"י

לנכון קבלתי את מכתבך.

מובא בפוסקים האחרונים היות שאנחנו גרים היום בדירות בנויות בכל מיני צדדים וכו', ולא תמיד יכולים לכוון שהמיטה תהיה בין צפון לדרום או בין מזרח למערב וכו', ולכן לא חוששים על זה.

העיקר רק להכניס שמחה בתוך הבית, וכך אמרו חכמינו הקדושים (בבא בתרא י:) מה יעשה אדם ויהיו לו בנים זכרים? רבי אליעזר אומר: יפזר מעותיו לעניים, רבי יהושע אומר: ישמח אשתו לדבר מצווה.

וכן צריכים להקפיד שיהיו מזוזות כשרות בכל דלת מדלתי הבית, שזה מאד מאד מוכרח, כי כשיש מזוזות כשרות בבית אין מה לפחד משום דבר כלל, וכך מובא בתיקוני זוהר (תיקון י') על הפסוק (דברים ו' ט') "וכתבתם על מזזות ביתך" – מזוזת כתיב זז מות [היינו תיבת "מזוזת" היא שתי מילים – זז מות, כי בבית שיש מזוזה שמה לא יקרה מוות, ולכן צריכים להיזהר מאד מאד לבדוק את המזוזות של הבית].

וכן מובא בזוהר (ואתחנן רס"ג:) פקודא למקבע בר נש מזוזה לתרעיה למהוי כל בר נש נטיר מעם קודשא בריך הוא [מצווה לאדם לקבוע מזוזה בפתח ביתו, כדי שיהיה כל אדם שמור מהקדוש ברוך הוא] כד נפיק וכד עייל [כשיוצא מפתח ביתו וכשנכנס לביתו], ורזא (תהלים קכ"א) "הוי"ה ישמור צאתך ובואיך מעתה ועד עולם", בגין דרזא דמזוזה איהו קאים תדיר לפתחא [מפני שסוד המזוזה תמיד מונחת בפתח של הבית] ודא איהו פתחא דלעילא [שזה נגד הפתח העליון ממנו יתברך] ודא איהו דרגא דאקרי שומר לאשתכחא בנטירו [וזה סוד השמירה ששומר את האדם] דבר נש לאו איהו נטיר בר נטירו דקודשא בריך הוא דאיהו נטיר תדיר וקאים לפתחא ובר נש לגו [כי אדם הוא לא שומר, ולא יכול להישמר, כי אם על ידי הקדוש ברוך הוא, שהוא שומר תמיד ונמצא בפתח הבית, והאדם נמצא בפנים]. ותו דלא ינשי בר נש דוכרנא דקודשא בריך הוא לעלמין [ועוד טעם למה המזוזה בפתח הבית, כדי שאדם תמיד יזכור בהקדוש ברוך הוא ביציאתו מהבית, ובכניסתו אל הבית].

ולכן אשרי האדם שבודק את המזוזות שלו, ובפרט בעיתים הללו ששורים דינים וכו', אזי צריכים לשמור מאד מאד שיהיו לו מזוזות כשרות, ואסור להקל בזה, כי המקל בזה מקל בחייו, ותיכף ומיד כשאין על פתח הבית מזוזות כשרות, צריכים לחשוש שלא יקרה חס ושלום משהו, וכך מובא (זוהר חדש רות) בפתח המצוי מזוזה אין מזיק ואין שטן ואין פגע רע מתקרב אליו.