בעלי לא מסתדר עם בני מהנישואין הקודמים, ויש ביניהם ויכוחים רבים בענייני דת. מה עושים?

שאלה:

מאת שרית:

שלום כבוד הרב.
אני ובעלי חוזרים בתשובה כבר עשר שנים, ויש לי הרבה בעיות בשלום הבית מכיוון שבני בכורי (16) מהנישואין הראשונים החליט לרדת מהדת. בעלי לא מתייחס לילד ולפעמים נראה שהוא שונא אותו. אני טוענת שהילד הוא נשמה של יהודי, ועלינו לכבד ולאהוב אותו אפילו אם הוא חושב אחרת מאתנו, ואני מאמינה שלא צריך להכריח אותו אלא לטפטף לו מדי פעם על הגדולה שבדת, אך בעלי מקבל את העובדה שבני לא חובש כיפה ולא מניח תפילין כחוסר כבוד כלפי הבית.
בני מנסה לרצות אותנו ולחבוש כיפה כאשר הוא בבית, אבל אני תמיד צריכה להזכיר לו. בעלי טוען שהילד חייב להניח תפילין גם אם הוא לא רוצה, רק בגלל שהוא חי בבית שלנו, וזהו עיקר החיוב – לכבד את הבית, אך הבן אומר שבעלי משניא עליו את הדת עוד יותר.
יש לי שישה ילדים נוספים, ובעלי מפחד מאוד שבני ישמש דוגמא שלילית עבור שאר הילדים, ובזה גם אני מזדהה איתו. אני בבעיה גדולה כי לפעמים אני מרגישה שאני צריכה לבחור בין הילד לבין הבעל וזה גורם לחילוקי דעות בבית. בעלי טוען שהילד צריך לכבד אותו, כי כך כתוב "כבד את אביך ואת אמך", ולא ההפך שהוא צריך לכבד אותו.
ביקשתי מבעלי ללכת להתייעץ עם רב, אך הוא טוען שכל רב יגיד לנו שאני טועה ושתפוח אחד רקוב יכול לקלקל שק תפוחים שלם ושיש ציווי על כיבוד אב ואם. אשמח לקבל עצה מכבד הרב, ותודה על ההקשבה.

תשובה:

בעזה"י יום א' לסדר ואתחנן ז' מנחם אב ה'תשע"ד

שלום רב אל שרית תחי'

לנכון קבלתי את מכתבך.

באמת אתם נמצאים בבעיה גדולה מאוד, בעלך צודק שתפוח רקוב אחד יכול לקלקל כל התפוחים, הרי יש לך ממנו שישה ילדים, ובעלך רוצה לחנך אותם על פי התורה והיהדות והאמונה הפשוטה בו יתברך, ואת צודקת כי סוף כל סוף הבן הראשון זה הבן שלך, וזה מאד מאד קשה לאמא לראות איך שמגרשים את בנה וכו'.

ולכן העצה הוא לדבר אחד עם השני, היינו את ובעלך, ולהסביר את הנקודה שלך שסוף כל סוף זה בשר מבשרך, היינו הבן הגדול זה שלך ומסכן רחמנות גדולה עליו להרחיק אותו ולגרשו מהבית, וביחד אתם צריכים להחליט עצות איך שהכל יסתדר על הצד הכי טוב.

יש דיבור מרביז"ל בענין חינוך ילדים "עם טוב פועלים הרבה יותר מאשר ללכת ביד קשה, ואם פועלים פעם עם יד קשה, צריכים לזכור שאם היו הולכים עם טוב היו מצליחים יותר". ולכן זה ברור שכדאי ללכת איתו רק בדרך טוב, ולחבקו וכו' ולקרבו בכל מיני התקרבות וכו', ולבנות אותו, ולתת לו המון תשומת לב, כי מסכן הילד בא מהורים גרושים, והוא יתום חי, וכמו שצריכים לרחם על יתום וזו מצווה גדולה מאוד מאוד שהקדוש ברוך הוא הזהירנו מאוד לרחם על יתום, כי מסכן הילד עובר טראומה שההורים שלו התגרשו, וזה משאיר צלקת על נפשו, ולכן אשרי מי שיודע איך להתנהג במצב כזה וכו', רק לקרבו לחזקו לעודדו ולשמחו, שזו מצווה גדולה מאוד מאוד.

הקדוש ברוך הוא ששמו 'שלום' ישכין שלום ביניכם, ואז השכינה תשרה בביתכם, כי (סוטה יז.) איש ואשה זכו – שכינה ביניהן; ואמרו (ירושלמי ברכות פרק ט' הלכה ח') אי אפשר לאיש בלא אשה, ואי אפשר לאשה בלא איש, אי אפשר לשניהן בלא שכינה, ובמקום שהשכינה נמצאת שם הברכה מצויה, רק שיהיה ביניהם שלום ואהבה גדולה מאוד, כי 'שלום' אמרו חכמינו הקדושים (שבת י.) זה שמו של הקדוש ברוך הוא, ולכן אם מכניסים את הקדוש ברוך הוא בתוך הבית, זה נקרא שלום בית, היינו שמו של הקדוש ברוך הוא בתוך הבית.

המאחל לך ברכה והצלחה מן השמים