|
שאלה: מאת אלי: תשובה: |
||
 |
||
|
בעזה"י יום ה' לסדר דברים ד' מנחם אב ה'תשע"ד שלום וברכה אל אלי נ"י לנכון קבלתי את מכתבך. אתה מוכרח לדעת שהבחירה בידי האדם – או להיות טוב או להיות רע ואיש בליעל, כמו שאמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן ק"י) לאיש אחד ששאל אותו: כיצד הוא הבחירה? השיב לו בפשיטות: שהבחירה היא ביד האדם בפשיטות, אם רוצה – עושה, ואם אינו רוצה – אינו עושה. [וכתב מוהרנ"ת ז"ל: רשמתי זאת, כי הוא נצרך מאד, כי כמה בני אדם נבוכים בזה מאד, מחמת שהם מורגלים במעשיהם ובדרכיהם מנעוריהם מאד, על כן נדמה להם שאין להם בחירה חס ושלום, ואינם יכולים לשנות מעשיהם. אבל באמת אינו כן, כי בוודאי יש לכל אדם בחירה תמיד על כל דבר, וכמו שהוא רוצה עושה. והבן הדברים מאד]. ולכן מי חייב לך שאתה איש בליעל ורק רב עם אשתך ויורד לחייה, ועושה עליה כל מיני ביקורת, ואתה אדם אלים מילולית ופיזית וכו', שבאמת אתה צריך להתאשפז בבית חולים לחולי נפש, כי הכעסן והרוצח והמופרע והאיש בליעל מקומו שם. ולכן הבחירה בידיך – אם אתה רוצה באמת להשתנות ולהיות איש טוב ולחיות חיים נעימים, אזי אתה צריך לשמור עצמך מכעס ורציחה, כי כך אמרו חכמינו הקדושים (שבת ק"ה:) המקרע בגדיו בחמתו והמשבר כליו בחמתו והמפזר מעותיו בחמתו, יהא בעיניך כעובד עבודה זרה. שכך אומנתו של יצר הרע – היום אומר לו עשה כך, ולמחר אומר לו עשה כך, עד שאומר לו עבוד עבודה זרה, והולך ועובד; כי המאמין האמיתי שמאמין שדבר גדול ודבר קטן לא נעשה מעצמו אלא בהשגחת המאציל העליון, הוא אף פעם לא יהיה בכעס, ואם הוא בכעס, סימן שלא מאמין בו יתברך שהוא נמצא ואין בלעדיו נמצא, והכל ממנו יתברך, ולכן כפי הכעס, כן דוחה את השכינה ממנו, ואמרו חכמינו הקדושים (פסחים ס"ו:) כל אדם שכועס, אם חכם הוא – חכמתו מסתלקת ממנו; ואמרו (נדרים כ"ב.) כל הכועס, אפילו שכינה אינה חשובה כנגדו, ומוסיף טפשות על טפשותו; וזה טירוף הדעת פשוטו כמשמעו, כי הכעסן מאבד את הדעת והשכל שלו לגמרי, עד שלא מסוגל לחשוב ישר, ואמרו חכמינו הקדושים (זוהר חדש נח) "לא יהיה בך אל זר" – שלא תהיה נוח לכעוס, כי זה עבודה זרה ממש, כי הוא דוחה את הקדוש ברוך הוא ממנו. ודע לך שמידת הכעס והרציחה באה לאדם על ידי שהוא פגום ביותר בפגם הברית – הוצאת זרע לבטלה, שזה מביא את האדם להיות בכעס ורציחה, כי על ידי כעס יכולים להכיר את האדם, ורביז"ל אמר (שיחות הר"ן סימן קפ"ד) על ידי החוטם יכולים להכיר את הנואף, כי באמת מובא בדבריו (שיחות הר"ן סימן רמ"ט) על הפסוק (בראשית ל"ח ז') "ויהי ער רע בעיני הוי"ה", למה לא כתוב 'רשע' אלא "רע"? אלא מי שעובר על החטא המגונה של הוצאת זרע לבטלה והוא נואף, על ידי זה הוא תמיד בכעס שנקרא רע, לשון בייז, והוא תמיד עצבני, וזה מה שכתוב בזוהר (נשא קל"ז:) בחוטמא אשתמודע פרצופא; היינו על ידי החוטם מכירים את פרצוף האדם. בהאי חוטמא אתפרשא מילה, דכתיב (שמואל ב' כ"ב) "עלה עשן באפו" וגו', היינו דרך האף בא הכעס והרציחה, ולכן על ידי הכעס של האדם מכירים את כל האדם, והוא מגלה את כל עניינו וכו' והעבר שלו וכו', ולכן צריכים לשמור מאד מאד לא להיות בכעס ובעצבים, כי את קלונו הוא מגלה ברבים. ולכן אם אתה רוצה להיות איש טוב ובעל טוב, אתה צריך לעבוד על עצמך לעקור ממך את תאוות ניאוף, ודע לך שהכל תלוי בך כי הבחירה בידיך.
|
