איך אפשר לצפות ממני שלא אתייאש אחרי כל מה שאני עובר בחיים?

שאלה:

מאת שמואל:
לצדיק מיבנאל שבוע טוב ומבורך.
החיים שלי לא קלים, ומאז שאני זוכר את עצמי אני לא מצליח בשום דבר וקשה לי להתקדם בחיים. בשנה האחרונה אין לי מצב רוח בכלל, ולא מתחשק לי לצאת מהבית או לראות אנשים אחרים. אני יודע שרבי נחמן מברסלב אמר שאין יאוש בעולם כלל ושאסור להתייאש, אבל האם אפשר לצפות ממני שלא אתייאש אחרי כל מה שאני סובל?

תשובה:

בעזה"י יום ד' לסדר ואתחנן י' אב ה'תשע"ד

שלום וברכה אל שמואל נרו יאיר

לנכון קבלתי את מכתבך.

אסור להיכנס ביאוש ובמרה שחורה בשום פנים ואופן, כי היאוש זה הדבר הכי גרוע שיכול להיות, כי כל זמן שיש לאדם רצון ותקווה לחיות וכו' או לעשות דברים ולהתקדם בחייו וכו', כל אחד כמו שהוא רוצה, אזי יש לו תקווה ויכול להתעלות מעלה מעלה וכו', אבל הרגע שמתייאש מחייו, אזי הוא הולך לאבדון לגמרי וכו' עד מחשבות של התאבדות וכו', ואת זה אף אחד לא יודע רק מי שעובר את זה וכו', שמר וחושך לו בחיים, ואינו רואה כבר שום אור, ונדמה לו כאילו אבד מנוס ותקווה מחייו וכו', ועל זה שלח לנו הקדוש ברוך הוא את רביז"ל שהוא מתנה לא רק לכל עם ישראל, אלא לכל העולם כולו, כי רביז"ל הוא הצדיק שבדור שהכריז וצעק בקול גדול ועמוק עד מאוד: "גיוואלד! זייט אייך נישט מייאש עס איז גאהר קיין יאוש פארהאנדין", הווי אל תתייאשו אין שום יאוש בעולם כלל, אין דבר כזה להתייאש, ובזה הכניס רוח חיים בעם ישראל בפרטיות, ובכל העולם בכלליות, אבל צריכים להעביר את המסר הזה לכל עם ישראל בפרטיות, ולכל העולם בכלליות, אשר זו תהיה הגאולה, כי הרגע שאין אדם מתייאש מחייו, עדיין יש לו תקווה לצאת מכל הרע שנלכד בו בין בגשמיות ובין ברוחניות.

יאוש הוא אבי אבות הטומאה, יאוש בא לאדם כשאין לו שכל ודעת כלל, שמסכן אינו יודע שיש מנהיג לבירה, הקדוש ברוך הוא ברא את עולמו ומחיה ומהווה ומקיים את הבריאה כולה, ומשגיח עליה בהשגחה נפלאה עד מאוד מגרגיר עפר איפה שיהיה מונח, עד עלה שבאילן איפה שזה יפול, מיתוש קטן איפה שירחש עד הארי והדוב וכו' איפה יסתובבו וכו', מכל שכן בן אדם מה שיהיה נארע עמו בפרטיות, ועל אחת כמה וכמה בניו אהוביו עם ישראל שבחר בהם – הוא משגיח עליהם בפרטי פרטיות, כי כל בר ישראל הוא בן יחיד להקדוש ברוך הוא, כמו שכתוב (דברים י"ד) "בנים אתם להוי"ה אלקיכם" וגו', וכמו שבגשמיות אבא מרחם על בנו, באין ערך כלל רחמנותו יתברך היא על כל בר ישראל בנפרד, ומשגיח עליו בהשגחה נפלאה שאי אפשר לשער ולתאר כלל, וכל מה שעובר עליו זה רק מסיבה אחת, שהקדוש ברוך הוא קורא אותו, כמובא (רב ייבי תהלים ל') השם יתברך מביא יסורין על אדם כדי שיצעק ויתפלל אל השם יתברך ויתעלה נפשו לידבק אל השם יתברך, יש הרבה פעמים שאדם שוכח מאביו והוא עוד בועט באביו ומזלזל בו, אזי אביו מסתיר פניו ממנו, ואז הבן תופס עצמו מה עשיתי? ואם עדיין הוא לא מתעורר וכו', אזי אביו יותר מסתיר פניו ממנו וכו', עד שמתחיל לצעוק אבי אבי איפה אתה וכו' וכו', כמו כן ויותר מכן באין ערך כלל כשבר ישראל שוכח ממנו יתברך, אזי הקדוש ברוך הוא מכה בו, ואם עדיין אינו מתעורר לחזור אליו יתברך, אזי הקדוש ברוך הוא מכה בו יותר וכו', וכן הלאה עד שיחזור אליו יתברך, כמאמרם ז"ל (מנחות נ"ג:) מה זית אינו מוציא שמנו אלא על ידי כתית, אף ישראל אין חוזרין למוטב אלא על ידי יסורין.

ולכן לא בחינם שרביז"ל צעק בקול גדול ועמוק "אין שום יאוש בעולם כלל", כי הוא מגלה את אמיתת מציאותו יתברך בגילוי רב כזה, עד שמעורר מהשינה העמוקה שאנחנו ישנים בה (עיין לקוטי מוהר"ן חלק א' סימן ס'), ומתחילים לדבר עמו יתברך, כי הצדיק האמת מעורר מהשינה, ומביא את האדם שידבר עמו יתברך פנים אל פנים, שזו תהיה עבודת משיח צדקנו, כי 'משיח' נקרא על שם 'משיח' אלמים (עיין לקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן פ"ג), ומזה יוכל כל אדם לראות אם הוא באמת מקורב אל רביז"ל, אם התחיל לדבר עמו יתברך, וככל שהוא מדבר עמו יתברך, כמו כן בידוע שהוא מקורב אל רביז"ל, כי רק בזה נמדדת ההתקרבות אליו.

והנה היאוש בא מחמת שעוזב את עצמו ואינו מפשפש במעשיו, ונדמה לו כאילו הכל טבע מקרה ומזל וכו', ושוכח שיש בורא המנהיג את עולמו בהשגחה נוראה ונפלאה, כי אם היה מכניס את זה היטב בדעתו, אזי יתפרדו כל פועלי אוון, והיה רואה נסים נגלים שעשה ועושה ויעשה עמו השם יתברך, כי מאחר שחי תחת השגחתו הפרטי פרטיית, אז דייקא יראה נסים נגלים שידוד הטבע, ולכן לא בחינם אמרו חכמינו הקדושים (ברכות ה.) אם רואה אדם שיסורין באין עליו יפשפש במעשיו, כי אין דבר כזה שאדם לא יקבל מכה שלא תהיה בזה כוונה עליונה ממנו יתברך שיתעורר משנתו ויחזור אליו יתברך, כי אין כאן טבע מקרה ומזל כלל, עד כדי כך שאמרו חכמינו הקדושים (חולין ז.) אין אדם נוקף אצבעו מלמטה אלא אם כן מכריזין מלמעלה, ואין אדם יכול לקחת מחבירו כלל שום דבר, כמאמרם ז"ל (יומא ל"ח:) בשמך יקראוך במקומך יושיבך, אין אדם נוגע במה שמוכן לחבירו ואין מלכות נוגעת במלכות חברתה כמלוא נימא. נמצא שכל מה שעובר על האדם זה רק כדי לעורר אותו לחזור אליו יתברך, ולכן צעק רביז"ל אין שום יאוש בעולם כלל, כי אסור להתייאש, ומה שעובר עליך זה מפני שהקדוש ברוך הוא אוהב אותך, ורוצה שתחזור אליו, ואז ירחיב לך בכל העניינים, ולכן אמרו חכמינו הקדושים (פסיקתא רבתי) אשרי אדם שנגעו בו יסורין וכבש רחמיו ולא קרא תגר, מפני שהוא יודע שלטובתו היסורים האלו, כדי להגביה אותו יותר ויותר לעלות מעלה מעלה וכו'.

ולכן אל תתייאש בשום פנים ואופן, כי כל מה שעובר עליך זה רק לטובתך, כמו שאמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן ד') כשאדם יודע שכל מאורעותיו הם לטובתו זאת הבחינה מעין העולם הבא, וזכור תזכור מה שאמר רבי עקיבא – לעולם יהא אדם רגיל לומר כל מה דעביד רחמנא לטב עביד (עיין ברכות ס:) שקרו לו כל כך הרבה מקרים שבתחילה היה נדמה לו שהכל נגדו, כגון שלא נתנו לו מקום להתארח באיזה מלון, והוצרך ללון ביער, והיה לו חמור, ובא ארי ואכלו, והיה לו תרנגול ובא שונרא ואכלו, והיה לו נר ונכבה וכו' – אדם אחר היה נשבר וכו', אבל לא רבי עקיבא שידע סוד זה שכל מה שהקדוש ברוך הוא עושה הוא בוודאי לטובה, ועל ידי זה ראה באמת את הטובה שיצא מזה.

וזו המתנה של רביז"ל לכל העולם כולו, שצועק לא להתייאש, ואת המתנה הזו עלינו לגלות לכל עם ישראל בפרטיות, ולכל העולם כולו בכלליות, ובזה תלויה הגאולה שכולם יחזרו ויכירו אותו יתברך.

המאחל לך ברכה והצלחה מן השמים