שאלה: מאת יהודה: לכבוד קדושת מוהרא"ש שליט"א. תשובה: |
||
בעזה"י יום ד' לסדר ואתחנן י' אב ה'תשע"ד שלום וברכה אל יהודה נ"י לנכון קבלתי את מכתבך. רביז"ל אמר (שיחות הר"ן סימן רי"ד) כל מה שהצדיק מצווה לעשות צריך לקיים, רק כשמצווה שלא ליסע לראש השנה אצלו זה לא צריך לקיים, עיין שם. ולכן אפילו אם רביז"ל היה אומר לאדם אל תיסע אילי, ואל תבוא אליי לראש השנה וכו', היש מניעה יותר גדולה מזו? אף על פי כן אמר רביז"ל לא צריכים לציית אותו וכן לבוא, כי כל הענין שלו זה ראש השנה, כמו שאמר (חיי מוהר"ן סימן ת"ה) הראש השנה שלי הוא חידוש גדול, והשם יתברך יודע שאין הדבר הזה בירושה מאבותי, רק השם יתברך נתן לי זאת במתנה, שאני יודע מהו ראש השנה. לא מבעיא אתם כולכם, בוודאי תלויין בראש השנה שלי, אלא אפילו כל העולם כולו תלוי בראש השנה שלי; ואמר רביז"ל לענין ראש השנה שלו (חיי מוהר"ן סימן ת"ו) שיכולין אז אנשים לקבל תיקונים מה שבכל השנה לא היה באפשר שיהיה להם תיקון בשום אופן, אף על פי כן בראש השנה יכולין אפילו הם לקבל תיקון. אף על פי שבכל השנה אפילו הוא בעצמו ז"ל לא היה יכול לתקנם, אבל בראש השנה גם הם יכולים לקבל תיקונים. כי אמר שהוא עושה בראש השנה עניינים ותיקונים מה שבכל השנה גם הוא אינו יכול לעשות. ובענין הבלבולים שיש לך דווקא על ראש השנה וכו', כבר ידוע מה שאמר רביז"ל לאחד מאנשי שלומינו (עיין חיי מוהר"ן סימן ת"ד) שאמר לרביז"ל שהיה נייחא לו יותר להיות אצלו על שבת תשובה ולא על ראש השנה, כי אין לו מקום לעמוד שם בבית המדרש, וגם אין לו אכסניא טובה לאכול וללון, ומחמת זה דעתו מבולבלת מאד ואינו יכול להתפלל בכוונה, על כן היה טוב לפניו יותר להיות אצלו בזמן אחר ולא בראש השנה. השיב לו רביז"ל בזו הלשון: אם לאכול אם שלא לאכול, אם לישון אם שלא לישון, אם להתפלל אם שלא להתפלל (רצונו לומר שלא להתפלל בכוונה כראוי), אך ורק שתהיו אצלי על ראש השנה יהיה איך שיהיה. ואמר בלשון אשכנז בזו הלשון: "יא עסין ניט עסין, יא שלאפין ניט שלאפין, יא דאווינען ניט דאווינען, אבי דו זאלסט ביי מיר זיין אויף ראש השנה" (ובאמת כל דברים הללו הם רק דמיונות ופיתויים של הבעל דבר וכו', כי תהילה לאל נראה בחוש שעל פי הרוב מתפללין יותר בכוונה בכלל הקיבוץ הקדוש על ראש השנה, ממה שהיה מתפלל בביתו). ידוע אצלינו שהרב הקדוש רבי אהרן הרב מברסלב זי"ע, לא היה יכול להיות אצלו בראש השנה האחרונה תקע"א וכו', (עיין חיי מוהר"ן סימן ת"ו) ענה רביז"ל ואמר אז בקול חזק מעומק הלב: מה אומר לכם אין דבר גדול מזה, היינו מלהיות אצלו על ראש השנה. ואמר בזו הלשון בקול זיע סגיא: "ווי אזוי זאל איך אייך זאגין, קיין גרעסערס דער פון איז ניט פאר האנין. איי אנדערע גוטע יודין זאגין ניט אזוי, איז נאך אקשיא" [מה אמר לכם אין דבר גדול מזה. ואם צדיקים אחרים אינם אומרים כך אז עוד קשיא] (כלומר הלא בלא זה כבר מקשין עליו קושיות הרבה, ויהיה קשה עוד קושיא זאת גם כן מה שהקפיד כל כך להיות אצלו על ראש השנה דייקא). וכתב מוהרנ"ת ז"ל (שם) ומכלל דבריו הקדושים שדיבר אז עמנו למדנו כמה דברים – למדנו עוד הפעם עוצם גודל החיוב להיות אצלו על ראש השנה, כי אף על פי שידענו זאת מכבר, אף על פי כן מריבוי דבריו הקדושים אז בזה, ומתנועותיו הנוראות אז, הבינו עוצם החיוב יותר ויותר, שאי אפשר לבאר זאת בכתב. וגם אז למדנו שרצונו חזק להיות אצלו באומין על ראש השנה תמיד לאחר הסתלקותו, ושאין דבר גדול מזה. וגם למדנו כמה צריכין לחזק לשבור המניעות מדבר שבקדושה, בפרט המניעות מלהיות על ראש השנה שצריכים לשברם ביותר ולהיות דייקא על ראש השנה, עד שאפילו אם הוא ז"ל בעצמו מצווה ומסכים לבלי להיות אצלו על ראש השנה, חלילה להסתכל על זה, וצריכין להיזהר מאוד לבלי לשאול אותו שום שאלה על זה, כי הוא ישיב בודאי לבלי להיות אצלו, ואף על פי כן בנקודת האמת לאמיתו צריכין להיות דייקא [וכן הוא נוהג לדורות]. וענין זה נוגע למה שאמרו חכמינו הקדושים (מכות י:) בדרך שאדם רוצה לילך מוליכין אותו כמו שפירש רש"י. והוא מדברי חכמינו הקדושים על פסוק (במדבר כ"ב) "לך עם האנשים", וכן בשילוח מרגלים שהוכרח משה רבינו בעצמו לשלחם, אף על פי שבאמת רצונו לא היה כלל בזה. וענין זה ראינו מרביז"ל כמה פעמים, בפרט בענין ראש השנה שהיו אנשים שהיו להם מניעות מלהיות אצלו על ראש השנה, ושאלו אותו בעצמו והשיב להם שלא יהיו על ראש השנה. והתחילו להתעקש, הלא שמענו מכם גודל האזהרה להיות אצלכם על ראש השנה? ועשה עצמו כמקפיד עליהם וגער בהם שלא ידברו יותר, וכן עשו ולא באו על ראש השנה. ואף על פי כן אנחנו זכינו להיות רגילים לעמוד לפניו, ושמענו והבננו ברמז ובפירוש שפנימיות רצונו אינו נוחה בזה כלל, רק הוא מוכרח לומר להם כך מחמת ששואלים אותו על זה. ויש בזה הרבה לספר [כמובא (שיחות הר"ן רי"ד) כשאדם שואל להצדיק אם לעשות דבר שיש בו מסירות נפש בשביל השם יתברך, הוא ראוי לו להשיב ולצוות עליו שלא לעשות. ואף על פי כן השואל אין צריך לקיים דבריו, ואמר אז רביז"ל כל מה שהצדיק מצוה לעשות צריך לקיים, רק כשמצווה שלא ליסע על ראש השנה אצלו, זה אין צריך לקיים וכו', עיין שם]. וכן הוא נוהג לדורות שכששואלין להרב והמנהיג על דבר שיש בו כעין מסירת נפש, צריך להשיב לאו, אף על פי שבאמת לאמיתו רצונו שימסור נפשו וישבור כל המניעות. על כן מי שרוצה להתקרב ולשבור המניעות באמת לאמיתו, צריך להיזהר מאוד לבלי לשאול אותו בזה כלל, עיין שם בחיי מוהר"ן כל זאת באריכות. הנה הבאתי לך כל המקורות איך שרביז"ל הזהירנו מאד מאד לבוא אליו בראש השנה ולשבור את כל המניעות, ואפילו שהוא בעצמו יגיד לא לבוא אליו, לא צריכים לשמוע לו. עכשיו אני לא יודע מאיזה 'רב גדול' אתה כותב, אבל אני בטוח ש'הרב הגדול' הזה חזר בתשובה לפני עשרים וחמש שנה או פחות וכו', ולחזור בתשובה הכוונה שלא חזר בתשובה מפני שלא אמר תיקון חצות כל לילה… או שלא צם משבת לשבת… או מפני שלא סיים את כל הש"ס לפני חתונתו… אז קודם כל תודה רבה שהוא לא מתנגד לנסוע אל ציון רביז"ל, כי הרי גם הוא היה שמה וכו', אבל איך הוא יכול למנוע אותך שלא תיסע לראש השנה? איך אדם יכול לקחת על עצמו למנוע את הזולת מלהיות אצל רביז"ל על ראש השנה בשעה שרביז"ל גילה בפירוש (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן ח') שאם רק אדם אחד יחסר וכו', על ידי זה חסר מילי מיליונים צירופים וכו', כי כשמקרבים יהודי אחד לבית התפילה ונעשה שכן לבית התפילה, על ידי זה מצטרפים הצירופים במילי מליונים (עיין חיי מוהר"ן סימן מ"ג) שמברר באריכות גדולה איך שאם רק אדם אחד מסתופף אל הקיבוץ הקדוש שלו וכו' נעשים מזה צירופים למילי מיליונים באין ספור וכו', ואיך אדם יכול למנוע מהשני לנסוע אל רביז"ל על ראש השנה? אם אדם לא יכול לנסוע, שיגיד אני לא יכול לנסוע וכו', ויתן כמה תירוצים וסיבות שרק רוצה, אבל שלא ימנע מהזולת לנסוע, כי זה עוון חמור מאד מאד. אני מכיר אחד אשר לפני כששים שנה לקח אותו אביו בהיותו בגיל שש עשרה אל צדיק גדול שבאמת היה צדיק מפורסם בכל העולם כולו וכו', ובאמת היה יחיד בדור וכו', אשר כולם יעידו על זה שהיה יחיד בדור וכו', קדוש וטהור מאז שנולד וכו', ואף על פי כן רצה לשכנע את הבחור לא ללמוד את ספרי רביז"ל, אף שבאמת גם הצדיק הזה למד ספרי רביז"ל, אבל רצה למנוע את הבחור הזה מפני שאביו שיכנע אותו וכו', ענה ואמר הבחור בזה הלשון: "אפילו אם יש לכם בכוח להוריד מלאכים משמים לארץ וכו', שפתאום נראה חתיכות אש בדמות מלאכים, וכולם יגידו לי תפסיק מללמוד את ספרי רביז"ל – אני יגרש את כולם", וזה אמר בחור צעיר לצדיק גדול שהיה יחיד בדור לכולי עלמא וכו', ואיך היום אחד שאתה קורא אותו 'רב גדול' יכול למנוע אותך מלנסוע אל ציון רביז"ל על ראש השנה? מי יודע אולי דייקא אתה שבא כבר שלוש עשרה שנה במסירות נפש הכי גדולה, ובמצבים הכי דחוקים, אם תבוא גם השנה אולי אתה תגרום שתהיה הגאולה? כי בפירוש גילה לנו מוהרנ"ת ז"ל שכל מי שבא אל רביז"ל בראש השנה באומן, יש לו חלק בגאולה העתידה. כל זה הארכתי כי כואב לי מאד שבכל פעם צצים מונעים אחרים מלבוא אל ציון רביז"ל על ראש השנה, פעם בשם 'מקובל גדול' שאומר שרביז"ל כבר לא נמצא שמה אלא בהר ציון וכו', ופעם בשם 'רב גדול' שאומר שהשנה לא צריכים לנסוע וכו', ופעם בשם 'מנהיג' שפשוט סובל על העצבים ומפחד לנסוע על מטוס שזה נקרא פחד גבהים וכו', שמפרסם שרביז"ל הוא ב'שול' וכו', בשעה שבכל הדורות אנשי שלומינו מסרו את נפשם חלבם ודמם להגיע אל ציון רביז"ל, ובאו במסירות נפש הכי גדולה במשך מאתיים שנה לאומן על ראש השנה. הקדוש ברוך הוא החונן דעת יחונן לנו דעת שלא נלך שולל אחר אלו שרוצים למנוע אותנו מלבוא אל רביז"ל על ראש השנה באומן.
|