אני מרגיש שכבר אין לי בחירה ולעולם לא אצליח לעשות את רצון ה'. האם יש לי סיכוי להשתנות?

מאת אברהם:
אל כבוד הרב הצדיק שלום וברכה.
אני מרגיש שנפלתי רוחנית בתהום כל כך גדולה עד שאני לא יכול לצאת מזה, והגעתי למסקנה שאין לי בחירה בכלל ואני כבר לא יכול להיות אדם טוב. אני מרגיש שכולי רע ואני לא מצליח להתחזק. האם יש לי סיכוי להשתנות אי פעם?

תשובה:

שלום וברכה אל אברהם נ"י

לנכון קבלתי את מכתבך.

ידוע שהבעל שם טוב הקדוש זי"ע אמר "אדם אין לו להגיד אני לא יכול, תגיד אני לא רוצה. אין דבר כזה אני לא יכול, תרצה ותוכל"; ולכן אל תכתוב דבר כזה שכנראה שאין לך בחירה, כי הבחירה חופשית לכל אחד ואחד, אם הוא רוצה הוא עושה, ואם הוא לא רוצה הוא לא עושה.

כמו שאמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן ק"י) לאיש אחד ששאל אותו כיצד הוא הבחירה? השיב לו בפשיטות: שהבחירה היא ביד האדם בפשיטות, אם רוצה עושה, ואם אינו רוצה אינו עושה. [וכתב מוהרנ"ת ז"ל: רשמתי זאת, כי הוא נצרך מאד, כי כמה בני אדם נבוכים בזה מאד, מחמת שהם מורגלים במעשיהם ובדרכיהם מנעוריהם מאד, על כן נדמה להם שאין להם בחירה חס ושלום, ואינם יכולים לשנות מעשיהם. אבל באמת אינו כן, כי בוודאי יש לכל אדם בחירה תמיד על כל דבר, וכמו שהוא רוצה עושה. והבן הדברים מאד].

ולכן תפסיק עם הדמיונות שלך כאילו אין לך בחירה כלל, זה פשוט היתר לתאוותך וכו', כי אדם שפוגם בברית נפגמת כל כך דעתו עד שהוא מבוהל ומבולבל לגמרי וכו', והלב שלו מלא עקמומיות וקושיות עליו יתברך, ומסתובב בדמיונות כאילו איבד את השליטה על עצמו, וכאילו אין לו כבר בחירה וכו'. אין דבר כזה, רביז"ל אמר (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן ע"ח) אין שום יאוש בעולם כלל! אין דבר כזה להתייאש, אפילו שאדם נפל בשיא הטומאה, עדיין יכול לצאת משמה אם רק רוצה, ואמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן קי"ב) אם אתה מאמין שיכולים לקלקל תאמין שיכולים לתקן.

ולכן ראה לקחת את עצמך בידיך ותתחיל ללכת עם הדרך הנוראה והנפלאה מאוד שגילה לנו רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן רפ"ב) שצריך כל אדם למצוא בעצמו נקודות טובות, כי אין זו עצה לשבור את עצמו וליפול ביאוש וכו', כידוע שצריך האדם להיזהר מאוד להיות בשמחה תמיד, ולהרחיק את העצבות מאד מאד, ואפילו כשמתחיל להסתכל בעצמו ורואה שאין בו שום טוב, והוא מלא חטאים, ורוצה הס"מ להפילו על ידי זה בעצבות ומרה שחורה חס ושלום, אף על פי כן אסור לו ליפול מזה, רק צריך לחפש ולמצוא בעצמו איזה מעט טוב, כי איך אפשר שלא עשה מימיו איזה מצווה או דבר טוב? ואף שכשמתחיל להסתכל באותו הדבר הטוב, הוא רואה שהוא גם כן מלא פצעים ואין בו מתום, היינו שרואה שגם המצווה והדבר שבקדושה שזכה לעשות, הוא גם כן מלא פניות ומחשבות זרות ופגמים הרבה, עם כל זה איך אפשר שלא יהיה באותה המצוה והדבר שבקדושה איזה מעט טוב? כי על כל פנים איך שהוא על כל פנים היה איזה נקודה טובה בהמצווה והדבר טוב שעשה, כי צריך האדם לחפש ולבקש למצוא בעצמו איזה מעט טוב, כדי להחיות את עצמו, ולבוא לידי שמחה.

[והזהיר רביז"ל מאד לילך עם הדרך הזאת לחפש ולבקש ולמצוא בעצמו רק הטוב, ותמיד ידון את עצמו לכף זכות, כי הוא יסוד גדול לכל מי שרוצה להתקרב להשם יתברך, ולבל יאבד עולמו לגמרי חס ושלום, כי רוב בני אדם שרחוקים מהשם יתברך, עיקר ריחוקם הוא מחמת מרה שחורה ועצבות, מחמת שנופלים בדעתם, מחמת שרואים בעצמם גודל קילקולם שקילקלו מעשיהם כל אחד כפי מה שיודע בעצמו את נגעי לבבו ומכאוביו, ומחמת זה הם נופלים בדעתם, ורובן מייאשים עצמן לגמרי, ועל ידי זה אינם מתפללים בכוונה כלל, ואינם עושים אפילו מה שהיו יכולים לעשות עדיין. על כן צריך האדם להשכיל מאד על דבר זה, כי כל הנפילות שבדעתו, אף על פי שהוא מחמת מעשים רעים שעשה באמת, עם כל זה הנפילה שבדעתו והעצבות והמרה שחורה שנופל עליו על ידי זה, הכל הוא רק מעשי בעל דבר, שמחליש דעתו כדי להפילו לגמרי חס ושלום. על כן צריכין להתחזק מאד, לילך עם הגילוי הזה שגילה לנו רביז"ל אשר צריכים לחפש ולבקש בעצמו בכל פעם איזה מעט טוב ונקודות טובות וכו', ועל ידי זה יחיה וישמח את עצמו, ויצפה לישועה עדיין, ויוכל להתפלל ולזמר ולהודות להשם יתברך, בסוד (תהלים קמ"ז) "אזמרה לאלקי בעודי", ועל ידי זה יזכה לשוב באמת אל השם יתברך].

אתה צריך לדעת שזה לא חכמה להפיל את עצמו ביאוש ובדיכאון עד שיתייאש מהחיים שלו, ויורה היתר לעצמו שאין לו בחירה וכו', אדם צריך תמיד לחפש ולבקש את הטוב שיש בו, וידון את עצמו לכף זכות, ולא יעזוב את עצמו בשום אופן, ותהילה לאל יש בך הרבה טוב שאתה בעצמך יודע מזה, ואמרו חכמינו הקדושים (ברכות נ"ז.) על הפסוק (שיר השירים ד') "כפלח הרמון רקתך" – מאי רקתך? אפילו ריקנין שבך מלאים מצות כרימון.

וראוי לך לשמוח שתהילה לאל נבראת מזרע ישראל ולא עשנו גוי כגויי הארצות, ואפילו שלא עשית שום מצווה כלל (שזה מאוד מאוד נדיר, כי כל בר ישראל מלא מצוות כרימון), עם כל זאת בזה בעצמו שאתה לא נבראת גוי מאומות העולם, בזה בעצמו ראוי לך להחיות את עצמך, ולכן ראה לקחת את עצמך בידיך ותצא מהעצבות והמרירות והדיכאון שנכנסו בך על ידי פגם הברית שפגמת כל כך עד שעל ידי זה נתבלבלה דעתך לגמרי וכו' וכו', ותמיד תזכור – כמו שאסור לשנוא את הזולת, כי עוברים על לאו של "לא תשנא את אחיך בלבבך", כך אסור לשנוא את עצמו.

יעזור הקדוש ברוך הוא שתכניס את הדיבורים האלו בתוך לבך, ואז טוב לך כל הימים.

המאחל לך שבת שלום