אני קם בשעה מאוד מאוחרת, וכל היום חומק לי בלי שום דבר. איך אפשר לשנות את ההרגל הזה?
אני מרגיש שנפלתי רוחנית בתהום כל כך גדולה עד שאני לא יכול לצאת מזה, והגעתי למסקנה שאין לי בחירה בכלל ואני כבר לא יכול להיות אדם טוב. אני מרגיש שכולי רע ואני לא מצליח להתחזק. האם יש לי סיכוי להשתנות אי פעם?
מאת אלי: שלום לרב.
מאז שהייתי נער התרגלתי לקום בשעה מאוחרת, ובדרך כלל אני קם בכל יום בשתים עשרה
או באחת בצהריים. ההרגל הזה הורס לי את החיים, כי כל היום בורח לי ואני מפסיד את התפילות והשיעורים הקבועים, וכמובן שאני לא יכול לעבוד בעבודה מסודרת ככה…
אני מאוד מאוד רוצה להשתנות ולהתחיל להיות מסודר, אבל אני מרגיש שלעולם לא אצליח להשתנות. מה אפשר לעשות?
תשובה:
בעזה"י יום א' לסדר עקב י"ד אב התשע"ד
שלום וברכה אל אלי נ"י
לנכון קבלתי את מכתבך.
אתה צריך לדעת אשר אין עוד הצלחה לאדם כמו "סדר" היינו אדם צריך להיות מסודר בסדר נכון – יום זה יום ולילה זה לילה, היום ניתן למלאכה והלילה ניתן לשינה, ואנשי שלומינו היו רגילים לומר כשקמים מוקדם השכם בבוקר אזי יש לו אריכות ימים היינו כל יום ארוך לו מאוד, מה שאין כן כשקם מאוחר אזי יש לו קיצור ימים ואיך שרק מסתובב כבר לילה ואיבד יום שלם הן בענייני התפילות הקבועות – שחרית, מנחה וערבית, והן בלימודים והשיעורים קבועים, והן במלאכתו וכו' ועל ידי זה הוא מבוהל ומבולבל תמיד – יום זה לא יום, ולילה זה לא לילה.
שאלו פעם את אחד מגדולי אנשי שלומינו שהיה קם בכל לילה בחצות וכבר היה ער עד תפילת הוותיקין וביקשו ממנו סגולה לזה, ענה ואמר להם: סגולה לקום מוקדם שילך לישון מוקדם, ואמר הגאון רבי יוסף שלום אליישיב ז"ל: לקום מוקדם זה לא כל כך קשה ואין בזה חכמה גדולה, הקושי הכי גדול והעבודה והחכמה הכי גדולה היא ללכת לישון מוקדם, על זה צריכים להיות גיבור חיל, כי בדרך כלל הס"מ אורב על האדם שלא ילך לישון מוקדם כי הוא יודע שאם יתפוס את האדם לבלות את הלילות בהבל וריק וכו' על ידי זה תופס אותו כבר על מחר בבוקר שלא יוכל לקום וכך גונב לו את כל היום הבא.
ולכן צריך כל אדם להיות חכם הרואה את הנולד וללכת לישון מוקדם מאוד, וככה יהיה לו בנקל לקום מה שיותר מהר קודם אור היום, ויהיה היום שלו מסודר בסדר הגון עד מאוד – שחרית מתפללים מה שיותר מוקדם, מנחה קטנה בשעה שלוש וחצי בצהריים וערבית בתחילת הלילה, וכך אדם כבר מסודר להכל, הן תפילה הן תורה והן מלאכה עבור פרנסתו וכו' והן לעזרה בבית לאשתו וילדיו.
אנשי שלומינו שהיו גרים באומן סיפרו לי שהיו נוהגים עוד אחרי תפילת ערבית בקלויז לקרוא קריאת שמע שעל המיטה כדי כשיגיעו לביתם יוכלו כבר ללכת לישון, וכך התנהגו שנים על גבי שנים ולכן לא היה להם קשה לקום בחצות ולעסוק בעבודת השם יתברך בשיחה בינו לבין קונו ובשיעורים כסדרן.
ולכן אתה מוכרח לשנות את אורח חייך – ראה ללכת לישון מוקדם ואף שזה יהיה לך מאוד קשה בהתחלה וכו', אם תתבונן תראה ותבין ותשכיל אשר על פי רוב בלילה אתה לא עושה כלום רק מבלה את הלילה בשטויות והבלים בלא תורה בלא תפילה בלא מלאכה ממש כלום וכך תופס אותך הס"מ שמחר בבוקר אתה ישן כמו דוב עד אחר חצות היום, וממילא אתה עובר זמן קריאת שמע של שחרית שזה דאורייתא וכן אתה עובר זמן תפילה וכו' וכך כל היום הלך לך כבר לטמיון וכו'.
תראה להכניס את הדיבורים האלו בלבך ואז כל היום שלך ילך בצורה אחרת, וכל יום יהיה לך יום ארוך.