האם יש מנהג לסיים את כל ספרי רבינו מט"ו באב ועד ראש השנה?

מאת דן:
שלום לכבוד הצדיק היקר, שלומכם ישגה לעד.
האם יש מקור למנהג של אנשי שלומנו לסיים את כל ספרי רבינו רבי נחמן מברסלב מיום ט"ו באב ועד לראש השנה? אודה לכם מאוד על תשובתכם.

תשובה:

שלום וברכה אל דן נ"י 

לנכון קבלתי את מכתבך.

המקור למנהג לסיים הרבה ספרים בימי אלול הוא בשיחות הר"ן סימן רנ"א, שאמר רביז"ל: בימי אלול ועשרת ימי תשובה וימים נוראים עד הושענא רבא לכמה אנשים לומר אז כל ספרי תנ"ך מתחילתם עד סופם, וגם הוא בעצמו נהג כך. גם היה גומר כמה ספרים בימים אלו ועל יסוד שיחה זו אמר מוהרנ"ת ז"ל שספרי רביז"ל הם מסוגלים לומר כמו ספרי התיקונים, כידוע שחסידים ואנשי מעשה מקפידים בימי אלול לסיים את ספר התיקונים (עיין שיחות הר"ן סימן רצ"ד) ולכן ציווה מוהרנ"ת ז"ל לומר את הליקוטי מוהר"ן, סיפורי מעשיות וספר המידות. והנה ידוע בין אנשי שלומינו מאחר שמובא בספרי חסידות ובפרט בספר "בני יששכר" אשר ההארה של ימי אלול וראש השנה ויום כיפור וכו' מתחילה כבר מט"ו באב, ולכן את סדר אמירת כל התנ"ך מתחילים מט"ו באב וכן שאר הלימודים וכו'.

וכן היה אחד מאנשי שלומינו שהתחיל את כל הליקוטי הלכות בט"ו באב וסיימו בשמחת תורה ולכן יש הרבה מאנשי שלומינו שמחקים אותו.

והרבה פעמים שמעתי מאנשי שלומינו מדור העבר שמובא בספר "בני יששכר" שהארת הימים הנוראים מסתיימת בזאת חנוכה, אזי כל אלו שלא הספיק להם הזמן לסיים את הספרים עד שמחת תורה אזי משכו את זה עד זאת חנוכה.

היוצא מדברינו אלו, שבימים אלו צריכים לעשות ולעשות טהון און טהון שרביז"ל אמר (שיחות הר"ן סימן י"ט) נכספתי מאוד להמשיך את העולם אל עשיה, שיהיה חיוב אצל כל אחד ואחד ללמוד כך וכך בכל יום חוק ולא יעבור וכו', ולצערינו הרב כבר שני דורות קמו בינינו חבורות של עמי הארצים גמורים – מהכל ידברו אבל לא מתורה, פתאום אין "סדר דרך הלימוד של רביז"ל", אין דבר כזה עס איז אייגנע זאכין – "זו המצאה חדשה", בשעה שזו שיחה מפורשת באריכות (שיחות הר"ן סימן ע"ו) מה רצה רביז"ל שנלמד בכל יום עד שהיום לא מספיק, והם אומרים שזו המצאה חדשה, ובין כך עובר יום אחר יום ואין מקרא, אין משנה, אין גמרא, אין מדרש וכו' וכו' רק לצעוק אוי אוי כל היום ואין דבר אחר רק פעלד פעלד וכו' וכו' בשעה ששלימות ההתבודדות היא ללכת רק יחידי שאף אחד לא ידע איפה אתה הולך להתבודד שזו שלימות האמת (עיין ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן נ"ב) ויש להאריך בזה אך אין הפנאי כעת.

המאחל לך ברכה והצלחה מן השמים