בעל העסק בו השקעתי את כספי פשט את הרגל ואין לו מאיפה להחזיר לי את ההשקעה

מאת שלמה:
לכבוד הצדיק מיבנאל, שלום וברכה.
יש לי ידיד שאני מכיר כבר שנים, הוא בעל עסק, והיות שהוא רצה להרחיב אותו הוא פנה למשקיעים בהצעה להשקיע כסף בעסק ולהפוך לשותפים חלקיים. מכיוון שהוא היה אדם חרדי והחזקתי אותו כאדם ישר וטוב החלטתי להשקיע בעסק שלו מתוך מטרה להרוויח וגם כדי לעזור לו.
אחרי שעברה כמעט שנה שבה הוא טען כל הזמן שהעסק בצמיחה ולכן עוד אין רווחים, פקעה הסבלנות שלי והאמון בו התחיל להיסדק. ביקשתי ממנו שיציג לי את כל הדוחו"ת, אבל בכל פעם הוא דחה את זה שוב ושוב.
לפני שלושה חודשים שמעתי שהוא הכריז על פשיטת רגל ושהוא סוגר את העסק. מיד הלכתי אליו ושאלתי אם זה נכון, הוא ענה שהוא מצטער וזה נכון, וסיפר שהעסק לא הצליח להתרומם וכל הכסף שלו ושל המשקיעים ירד לטמיון, ואין לו מאיפה להחזיר את זה.
כמובן שלא ידעתי איפה לשים את הראש מרוב העוגמת נפש וההפסד שנגרמו לי, אבל האמנתי שאולי הוא יתאושש ולפחות יחזיר לי משהו. לאחרונה הוא התדרדר גם מבחינה רוחנית וקיצץ את הזקן והפיאות שלו, מה שגורם לי לחשוש עוד יותר שהוא לא יחזיר לי את הכסף. האם יש לכבוד הצדיק איזו עצה בשבילי כדי שאוכל לקבל את הכסף בחזרה?

תשובה:

של וברכה אל שלמה נ"י 

לנכון קבלתי את מכתבך.

אתה צריך לדעת כי אם אחד לא מפחד להוריד את זקנו ואת הפיאות שלו ואינו מתפלל כלל – לא מתעטף בציצית ולא מניח תפילין וכו' נמצא שאינו מפחד ממנו יתברך, ואיך הוא יפחד מבן אדם? ואיך לא יגנוב אותו? ואיך לא ימסור אותו לרשויות? ולכן תפתח את עיניך, מה איתך? עד מתי תהיה פתי המאמין לכל דבר?

כלל זה תיקח בידך – אם אחד אין לו יראת שמים הוא מסוגל לעשות את הדברים הכי גרועים וכו' והכי מגונים וכו' ולכן אל יקשה לך שום קושיות כלל עליו יתברך, הקדוש ברוך הוא הצדיק ואנחנו חטאנו עווינו ופשענו ואיבדנו את השכל לגמרי ועושים שטויות ואחר כך יש לנו טענות על הקדוש ברוך הוא כמו שאמר החכם מכל אדם (משלי י"ט) "איוולת אדם תסלף דרכו ועל הוי"ה יזעף לבו".

אפילו ליהודי חרדי עם זקן ופיאות ועם טלית ותפילין אסור להאמין, מכל שכן לאחד שהוא בעצמו מדבר נגד הקדוש ברוך הוא ונגד כל הקדוש לעם ישראל ובועט כבר בכל המצוות וכו' איך יכולים להאמין לו? וחכמינו הקדושים אמרו (ירושלמי ברכות פרק ב' הלכה ג') על תפילין שהיו בני אדם הולכים בהן כל היום, ומפני מה לא החזיקו בהם שהם אנשים כשרים? מפני הרמאים, שהיו הרמאים נוהגים ככשרים שהיו מניחים תפילין כל היום כדי שיחזיקו בהם שהם כשרים וצדיקים. ופעם אחת הפקיד יהודי אחד את ממונו אצל אחד שהיה מניח תפילין כל היום וכשבא אחר כך לתבוע את כספו, אמר לא היו דברים מעולם. וההוא צעק וי וי אני הפקדתי אצלך את כספי מפני שראיתי שאתה הולך כל היום עם תפילין ודימיתי שאתה צדיק.

הרי שלך לפניך שאפילו רואים אחד שמתנהג בחסידות מופלגת והולך כל היום עם תפילין או עם טלית אסור להאמינו כי אולי הוא רמאי, ומכל שכן אחד שלגמרי רחוק מהיהדות איך תאמין לו? וכבר אמרו חכמינו הקדושים (סוטה כ"ב:) שאמר ינאי המלך לאשתו: אל תתייראי מן הפרושין ולא ממי שאינן פרושין, אלא מן הצבועין שדומין לפרושין שמעשיהן כמעשה זמרי ומבקשין שכר כפנחס.

אני מאוד מקווה שתלמד לקח מהסיפור הזה, וכן כל הקוראים את המכתב הזה יקחו לימוד ולקח טוב מזה שאסור להאמין באף בן אדם, כי (תהילים קמ"ז) "אל תבטחו בנדיבים שאין לו תשועה"; הוא לא יכול לעזור לעצמו ואיך יעזור לאחרים?

המאחל לך ברכה והצלחה מן השמים