התגרשתי וכעת אני שואפת למצוא בעל שיאהב אותי באמת. מתי אזכה למצוא את בן זוגי?

מאת ירדן:
לצדיק מיבנאל שלום.
לא מזמן התגרשתי ונותרתי עם שלושת ילדיי הקטנים. אני משתוקקת ושואפת למצוא בעל ובן זוג שיבין אותי, יאהב אותי וייקר אותי, אך אין שום דבר באופק. מתי אזכה למצוא את בן זוגי?

תשובה:

שלום וברכה אל ירדן תחי' 

לנכון קבלתי את מכתבך.

אני מוכרח להגיד לך שיש בני אדם שמזמינים על עצמם את הצרות במו ידיהם – התחתנת עם בעל ואני בטוח שהייתה ביניכם אהבה והבנה הדדית כי אחרת לא היית מתחתנת איתו, ילדת שלושה ילדים חמודים, ומהדמיונות שלך שנכנסו בך כאילו בעלך לא אוהב ומייקר אותך אזי עשית דבר פזיז והלכת והתגרשת, ועכשיו את מחפשת בעל ואת שואפת אל האהבה בשעה שהיה לך ביד בעל כזה.

אנשים לוקחים לעצמם בידיים בעיות וכו' ובמקום לפתור בעיות וכו' במקום להשלים אחד עם השני אזי הם מחליטים להתגרש, ותמיד חושבים שבגינה של השני הירק ירוק יותר וכו' הרי כל אחת ואחת יש לה את בן זוגה, וכשמתחתנים זה סימן שאוהבים אחד את השני ומבינים אחד את השני אחרת לא היו מתחתנים, אבל אחר כך כשעוברת תקופת זמן נכנס דמיון או בבעל או באישה כאילו הוא לא מקבל או היא לא מקבלת את היחס הראוי להם והולכים להתגרש, ובמו ידיהם הם מייצרים את הצרות והבעיות שלהם.

חכמינו הקדושים אמרו (גיטין צ:) המגרש את אשתו אפילו המזבח מוריד דמעות; ונשאלה השאלה מה פתאום המזבח מוריד דמעות, למה לא שאר כלי המקדש בוכים כגון השולחן, המנורה והכיור וכו' וכו' למה דווקא המזבח? אלא המזבח בוכה ואומר "מספיק קרבנות מביאים עליי", כי בגירושין מי סובל? הילדים! והם הקורבנות בכל הגירושין.

ולכן לדעתי תתביישי לך שעשית מעשה נבזה וזרקת את בעלך והתגרשת, ועכשיו את שואפת אל בעל שיאהב אותך וייקר אותך וכו' בשעה שהיה לך בעל כזה אלא את קנטרנית וכעסנית ועצבנית ואין לך סבלנות לרגע אז קפצת והתגרשת ועכשיו את מחפשת את האושר שלך במקום שעדיין לא נברא בשעה שזרקת את היהלום שהיה לך.

כל גבר וכל אישה צריכים לזכור שהחיים לא קלים, על כל אחד ואחת עובר מה שעובר, כל מיני צרות וייסורים וכל מיני מרירות וחושך וכו' עניות ודחקות, חלישות הדעת וחובות וכו' וכו' ובשביל זה לא צריכים לריב, בשביל זה לא צריכים להתגרש כי לכל בעיה יש פתרון, ואם לא יכולים לפתור את הבעיה בעצמם הולכים אל צדיק קדוש הדבוק בו יתברך והוא יפתור לכם את הבעיות, אבל לא קופצים ומתגרשים עם תירוץ של שאיפה לאהבה והוקרה וכו' וכו' כי אני בטוח שבשעה שהתחתנתם הייתה אהבה והוקרה כי אחרת לא הייתם מתחתנים וכו'. ולכן את צריכה להתבייש שעשית מעשה פזיז וקפצת והתגרשת ועכשיו את אוכלת את זה בגדול, וזה מוסר השכל לכל אלו הזוגות שקופצים בפזיזות ומתגרשים וחושבים שזה הפתרון של הנישואין להתגרש בשעה שהם קונים לעצמם במו ידיהם צרות משונות.

כל זוג צריכים לדעת איך להשלים ביניהם, ואמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן פ') שעיקר השלום הוא כששני הפכים משלימים יחד; בעל ואישה הם אף פעם לא באותו קו – לפעמים האיש הוא גבורה חמום מוח וכעסן וכו' והאישה סבלנית וותרנית וכו', ולפעמים זה בדיוק ההפך – שהאישה כעסנית ואין לה סבלנות וכו' והגבר הוא סבלן וותרן וכו' שזה עניין של חסד וגבורה, אזי צריכים לחבר את זה יחד וזו שלימות הדעת כי אם שני הפכים יכולים להתאחד יחד זו שלימות הדעת. אבל אמרו חכמינו הקדושים (נדרים מא) אם אין דעת הבדלה מניין? לא יכולים להבדיל בין טוב לרע; ואמרו (שם) דעת קנית – מה חסרת? דעת חסרת – מה קנית?; כי העיקר הוא שכל לדעת איך להנהיג בית ואיך להשלים בין אחד לשני, ורביז"ל הקפיד מאוד מאוד על שלום בית ואמר (שיחות הרן סימן רסג) שהס"מ עושה כל מיני פעולות שבעולם להפריד בין הזוג עד כדי גירושין ולכן צריכים מאוד מאוד לשמור על דבר זה.

הקדוש ברוך הוא ייתן לך דעת ושכל ותשלימי עם הגרוש ותחזרי אליו כדי להתחתן פעם שניה, ותעשי את זה למען הילדים, ובפעם הבאה אל תהיי פזיזה לקפוץ ולברוח אל הרבנות ולהתגרש.

המאחל לך ברכה והצלחה מן השמים