נפלה עליי חולשה ועצלות ואין לי כוח לעשות בבית שום דבר. איך משתחררים מזה?

מאת רחל:
מוהרא"ש הקדוש, אני ממש אובדת עצות ולאחרונה נכנסה בי כזאת עצלות שאני ממש כועסת על עצמי ואני לא מצליחה להשתחרר ממנה. אני לא עושה כלום בבית, לא מבשלת ולא מכבסת, כל היום יושבת ללא מעש ויש לי חולשה לא מוסברת. איך אני יוצאת מהמצב הזה? תעזרו לי!

תשובה:

שלום רב אל רחל תחי'

לנכון קבלתי את מכתבך.

רביז"ל הזהירנו מאוד מאוד להיות בשמחה ולחפש ולבקש בעצמו את הטוב שיש בו, ואמר (לקוטי מוהר"ן חלק א' סימן רפב) שצריכים לדון את עצמו תמיד לכף זכות ולמצוא בו את הטוב שיש בו, כי אצל כל אחד ואחד נמצא טוב ובוודאי גם בך יש המון טוב, ולכן למה שלא תסתכלי על הטוב שבך? למה תשנאי את עצמך כל כך? את צריכה לזכור שכמו שאסור לשנוא את הזולת כך אסור לשנוא את עצמו.

ולכן הרגילי את עצמך תמיד לחייך ולעבוד על נקודת השמחה ותשמעי קלטות של שמחה וניגונים, ואמר רביז"ל (שיחות הר"ן סימן רעג) שאדם צריך להרגיל את עצמו להחיות את עצמו עם ניגון, היינו לשיר לעצמו איזה שיר ואפילו הוא אינו בעל מנגן, אלא יפזם לעצמו איזה שיר, ואת מעלת הנגינה אי אפשר לתאר ולשער כלל כי זה מעלה את האדם מעלה מעלה וכו', ולכן את צריכה לעשות כל מיני פעולות שבעולם רק להיות בשמחה ולשיר לעצמך איזה שיר וניגון, וזה ירחיב לך את הדעת. ואמר רביז"ל (ספר המידות אות שמחה סימן יד) על ידי זמר תבוא לידי שמחה והתלהבות; ולכן תראי לזמר לעצמך איזה שיר וזה יכניס בך דעת ושכל כמו שאמר רביז"ל (ספר המידות אות דעת סימן לב) על ידי רינה של שמחה תהיה בר דעת; כי מי שתמיד בעצבות ובמרירות ובדיכאון ושונא את עצמו ולא יכול לסבול את עצמו זה בא מקלקול הדעת והשכל, שזה מכניס בך את העצלות ואת הכעס עד שאת לא מסוגלת לעשות שום דבר בבית – לא לבשל ולא לכבס וכו' וכו' וזה בא מחמת חסרון הדעת.

ולכן כדי להגיע לדעת צריכים רק לשמוח, ולכן הכי טוב שתשמעי תמיד כלי זמר דהיינו קלטות של שמחה, והעיקר תתחילי להסתכל על הטוב שיש בך, ואז תצאי מעצמך ותהיי הכי מוצלחת בחייך.

המאחל לך ברכה והצלחה מן השמים