יש לכם עצה כיצד להגיע להתעוררות ולבכייה בעת אמירת תיקון חצות?
אני משתדל לומר תיקון חצות בכל לילה, אבל יש לי לב אבן ואני אומר את זה בלי שום התעוררות ובלי בכייה. האם להמשיך לומר את התיקון אפילו בלי התעוררות? והאם יש לכם עצה כיצד להגיע להתעורר ולבכות כראוי?
מאת ישראל: שלום וברכה.
אני משתדל לומר תיקון חצות בכל לילה, אבל יש לי לב אבן ואני אומר את זה בלי שום התעוררות ובלי בכייה. האם להמשיך לומר את התיקון אפילו בלי התעוררות? והאם יש לכם עצה כיצד להגיע להתעורר ולבכות כראוי? תודה רבה וכל טוב סלה.
תשובה:
בעזה"י יום ה' לסדר שופטים ב' אלול ה'תשע"ד
שלום וברכה אל ישראל נ"י
לנכון קבלתי את מכתבך.
רביז"ל אמר שאדם צריך לדבר אל הקדוש ברוך הוא כמו שהוא, אפילו בלא לב, וכן שאר התפילות הקבועות שחרית מנחה ערבית ותיקון חצות, לומר כמו שהיא, ואם יקשר את מוח מחשבתו אל מה שהוא אומר, לבסוף יתעורר לבו בתשובה אליו יתברך, ולכן לא צריכים להתבלבל מזה, אדרבה להתפלל את התפילות בתמימות ובפשיטות כתינוק קטן, וסוף הכבוד לבוא, ובפרט שאדם בזה העולם לא יודע מה זה תפילה עם לב וכו', ומה זה תפילה בלא לב וכו', כי לפעמים אדם חושב שהתפילות שלו בלא לב, אף על פי כן הוא מתגבר ומתפלל להקדוש ברוך הוא כמו שהוא, על ידי זה הוא גורם נחת רוח גדול מאד להקדוש ברוך הוא.
הכלל אסור להתבלבל משום דבר, אלא התפילות צריכות להיות עם אמת כמו שהם, כמו שאמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן קי"ב) שאדם צריך להתפלל עם האמת שלו, זאת אומרת כפי מה שהוא אוחז בזה, ולכן אם אדם חושב שהתפילות שלו בלא לב, הוא צריך להתגבר ולהתפלל בלי שום חכמות, וידע ויאמין שלמעלה בשמים זה עושה רושם גדול מאד, אשרי מי שאינו מבלבל את עצמו כלל בדברים אלו.
וידוע שהרב הקדוש רבי יודל מדאשיב זי"ע שהיה תלמידו של הצדיק הקדוש רבי פנחס מקאריץ זי"ע, ואחר כך התקרב לרביז"ל, ופעם התלונן על שאין לו התעוררות הלב וכו', ענה ואמר לו רביז"ל מאיזה צדיק קיבלתם התעוררות הלב? כאומר שזה בא בעצמו.