מאת שאול: אני זוכה להתחזק מתורותיו ושיחותיו של רבי נחמן מברסלב, וברשותכם אני רוצה לשאול שתי שאלות:
א. בזמן האחרון התחלתי ברוך ה' לעשות שעה התבודדות מדי יום, אך בגלל שרוב היום אני ליד אנשים ואין לי ישוב הדעת יוצא לי להתבודד רק בערב, מה שגורם לי לקום מאוחר. מה העצה?
ב. נכשלתי בשמירת העיניים ויש מחשבה שמציקה לי מאוד. מה אני יכול לעשות כדי שהיא תסור ממני? תודה רבה מראש, בריאות והצלחה.
תשובה:
בעזה"י יום א' לסדר כי תצא ה' אלול ה'תשע"ד
שלום וברכה אל שאול נ"י
לנכון קבלתי את מכתבך.
אדם צריך להחדיר בעצמו אשר אין שום מציאות בלעדיו יתברך כלל והכל לכל אלוקות גמור הוא, ומלא כל הארץ כבודו, ואז כשנכנסת בדעתו ידיעה זו, אזי הוא יכול להתבודד איפה שרק לא ימצא, ותמיד יכול למצוא מקומות שאין שמה בני אדם להתבודד אל הקדוש ברוך הוא, כי אדם צריך להיות כל כך חזק בזה עד ששום דבר בעולם לא יוכל לשבור אותו, וזו שלימות ההתבודדות – שאדם יזכה להיות כל כך דבוק באין סוף ברוך הוא, עד שאיפה שרק לא יהיה משם הוא יכול לדבר אל הקדוש ברוך הוא, וזו המתנה הכי יפה שקיבלנו מרביז"ל – שיחה בינו לבין קונו לדבר עמו יתברך.
וגילה לנו רביז"ל (שיחות הר"ן סימן קנ"ד) שעיקר מה שהגיע למדריגתו הוא רק על ידי ענין פראסטיק (פשיטות), שהיה מדבר הרבה ומשיח הרבה בינו לבין קונו, ואמר תהלים הרבה בפשיטות, ועל ידי זה דייקא הגיע למה שהגיע. ואמר: אם הייתי יודע שהשם יתברך יעשה ממני מה שאני עתה, דהיינו חידוש כזה, הייתי עושה ביום אחד מה שעשיתי בשנה כולה (כלומר שהיה מזדרז כל כך בעבודתו עד שמה שהיה עושה ועובד השם יתברך בשנה כולה היה עושה ביום אחד). והיה מתגעגע מאד אחר מעלת העבודה של פראסטיק (פשיטות) באמת, ואמר "איי איי פראסטיק". גם אמר שדיבר עם כמה צדיקים גדולים ואמרו גם כן שלא הגיעו למדריגתם כי אם על ידי ענין פראסטיק, שעסקו בעבודתם עבודת השם יתברך בפשיטות גמור בהתבודדות ושיחה בינו לבין קונו וכו', ועל ידי זה דייקא הגיעו למה שהגיעו.
צריכים הרבה לבקש את הקדוש ברוך הוא על קדושת העיניים, כי כך אמרו חכמינו הקדושים (סנהדרין מה.) אין יצר הרע שולט אלא במה שעיניו רואות; ואמרו (ירושלמי ברכות פרק א' הלכה ה') ליבא ועינא תרי סרסורי דחטאה, אמר הקדוש ברוך הוא: אי יהבית לי ליבא ועינא, אנא ידע דאת לי, כי צריכים מאוד מאוד לשמור על העיניים לא להסתכל בראיות אסורות שזה משגע את האדם לגמרי, ולכן אדם צריך להרגיל את עצמו לא ללכת להסתכל במקומות המטונפים וכו' ולא על נשים פרוצות וכו', שזה סתם מגרה את היצר הרע והוא משתגע מזה, כמו שכתוב (דברים כ"ח ל"ד) "והיית משוגע ממראה עיניך אשר תראה", כי מי שלא שומר על העיניים שלו נעשה משוגע ממש פשוטו כמשמעו. ואמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן ל"ו) שרוב המשוגעים משתגעים רק מחמת תאוות ניאוף, ועיקר העצה להינצל מזה זה רק על ידי ריבוי שיחה בינו לבין קונו, שאדם צריך הרבה לדבר אל הקדוש ברוך הוא, ולבקש ממנו יתברך שיזכה להוציא מעצמו את הזבל והלכלוך הזה שנכנס בו.
ועל כולם תעשה כל מה שביכולתך רק להיות בשמחה, כי הס"מ עובד על כל אדם כל כך חזק להפילו בעצבות ובמרירות ובדיכאון וכו' רק על ידי הדמיונות שמכניס בו וכו' וכו', כל אחד כפי בחינתו ועניינו, ולכן אתה מוכרח לעשות כל מיני פעולות שבעולם רק להיות בשמחה, והרגע שתהיה בשמחה, זה ירחיב לך את הדעת לגמרי, וכמו שאמר רביז"ל (לקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן י') מה שבני אדם רחוקים מהקדוש ברוך הוא זה מחמת חסרון ישוב הדעת, ולמה אין ישוב הדעת? כי חסר מהשמחה, ולכן תמסור את נפשך להיות בשמחה ואז תזכה לגדלות המוחין וכבר לא יחסר לך שום דבר, ואמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן קס"ט) כשבר ישראל שש ושמח, על ידי זה הקדוש ברוך הוא בעצמו שומר אותו מפגם הברית, ולכן תעשה כל מה שביכולתך רק להיות בשמחה, ועל ידי זה תזכה למוחין נקיים ומחשבות קדושות.