מאת דביר:
לכבוד מוהרא"ש שליט"א. אני מרגיש בדיכאון גדול – כל דבר שאני מנסה לא הולך לי, וכבר שנים אני סוחב את עצמי בתקווה שאי פעם יהיה לי טוב, אך כל דבר נראה לי קשה כמו הר ואיני יודע מה לעשות כי עברו כבר ימים ושנים ועדיין תחושת המרירות והדיכאון לא עוזבים אותי. האם הרב יכול לייעץ לי איך לצאת מהמצב הקשה הזה? תודה רבה וכל טוב.

תשובה:

בעזה"י יום ו' עש"ק לסדר כי תצא י' אלול ה'תשע"ד

שלום וברכה אל דביר נ"י

לנכון קבלתי את מכתבך.

רביז"ל הזהירנו מאד מאד על נקודת השמחה, ואמר (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן כ"ד) מצוה גדולה להיות בשמחה תמיד, ולהתגבר להרחיק העצבות והמרה שחורה בכל כחו. וכל החולאת הבאין על האדם, כולם באין רק מקלקול השמחה וכו', וכפי קלקול השמחה והניגון, כן בא החולאת על האדם, וגם חכמי הרופאים האריכו בזה, שכל החולאת על ידי מרה שחורה ועצבות, והשמחה הוא רפואה גדולה בין בגשמי בין ברוחני. וצריך להתגבר מאד בכל הכוחות, להיות אך שמח תמיד, כי טבע של האדם למשוך עצמו למרה שחורה ועצבות מחמת פגעי ומקרי הזמן, וכל אדם מלא יסורים, על כן צריך להכריח את עצמו בכח גדול להיות בשמחה תמיד ולשמח את עצמו בכל אשר יוכל.

ואמר רביז"ל (חיי מוהר"ן סימן תקצ"ג) שאפילו בעת הצער והריחוק מעבודתו יתברך וכו', וכן מה שעובר עליו כל מיני צרות ויסורים ומרירות ומכאובים וכו', עם כל זאת צריכין להתחזק להיות אך שמח תמיד, ולשמח את עצמו בכל מה דאפשר במה שמוצא בעצמו איזה נקודה טובה עדיין, כי כל בר ישראל מלא נקודות טובות, כמאמרם ז"ל (ברכות נ"ז.) על הפסוק (שיר השירים ד') "כפלח הרמון רקתך" – מאי רקתך? אפילו ריקנין שבך מלאים מצות כרמון; והעולה על הכל צריך לשמוח במה שזכה שלא עשני גוי כגויי הארצות וכו', ולהפוך את כל היגון ואנחה והצער והיסורין לשמחה גדולה, וצריכים לשמור מאד מאד מעצבות ומרירות ומדכאון שזה אבי אבות הטומאה וכו', ואפילו שהס"מ רוצה לשבור אותו לגמרי ולומר לו שאין לו כבר שום תקוה ותוחלת, עם כל זאת ראוי לו לומר לעצמו, אף על פי שאני כמו שאני וכו', אף על פי כן זכיתי להיות מזרע ישראל, ולקיים כמה מצוות בכל יום – ציצית, ותפלין, וקריאת שמע, וצדקה, ושבת, וכיוצא, ואף על פי שגם בעשיית המצוות הם כמו שהם וכו', אף על פי כן על כל פנים יש בהם בוודאי נקודות טובות מאד שנעשה מהם שעשועים גדולים למעלה בכל העולמות, כי הרי אפילו על ידי המצוות שנעשין על ידי פושעי ישראל, כי כל זמן ששם ישראל נקרא עליו, מתפאר בו השם יתברך הרבה, כמו שכתוב (ישעיה מ"ט) "ישראל אשר בך אתפאר".

וצריכים לדעת אשר המרה שחורה והעצבות מתגבר על האדם יותר מן הכל, וקשה לשברה יותר מכל המדות, ומזקת להאדם מאד יותר מהכל. וכל עיקר התרחקות של כל אדם מהשם יתברך, היא רק מחמת עצבות ומרה שחורה ודכאון שמתגברים עליו, על כן צריכין לראות לשמח את עצמו בכל הכוחות בכל מה דאפשר אפילו בעת שצר להאדם ודחוק לו מאד בגשמיות וברוחניות, הן בפרנסת הנפש, הן בפרנסת הגוף, אף על פי כן צריך לראות לבטוח תמיד בהשם יתברך שסוף כל סוף לא יעזוב השם יתברך אותו וכו', ולכן ראוי לשמח את עצמו בכל מה דאפשר; וזו התכלית והשלימות שאדם צריך להגיע אל זה.

ראה לקחת את עצמך בידיך, וזכור גם זכור מה שאמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן קפ"ט) צריך להיזהר מאד מעצבות ועצלות, כי עיקר נשיכת הנחש הוא עצבות ועצלות בבחינת (ישעיה ס"ה) "ונחש עפר לחמו", עפר היא בחינת עצבות ועצלות שהם באים מיסוד העפר.

ולכן תכריח את עצמך עם כל הכוחות רק להיות בשמחה, ותשמע קלטות של שמחה, כי הקדוש ברוך הוא חמל על עם ישראל ודייקא בדור הזה שעובר על עם ישראל מה שעובר וכו', המציא כלי כזו שבו יכולים לשמוע את כל מערכת הנגינה – תוף ונבל וכינור חליל עוגב וכו' וכו', כדי שנוכל לשמח את עצמנו, ואשרי אדם שמכריח את עצמו עם כל הכוחות לבוא לשמחה, שאז ידבק את עצמו באין סוף ברוך הוא, כי אצלו יתברך נאמר (דברי הימים א' ט"ז) "עוז וחדוה במקומו". ומובא בזוהר (תצוה קפ"ד:) תא חזי עלמא תתאה קיימא לקבלא תדיר [בוא וראה, העולם הזה עומד לקבל תמיד] והוא אקרי אבן טבא [והוא נקרא אבן טוב, כמו אבן מושכת שנקראת מגנט], ועלמא עלאה לא יהיב ליה אלא כגוונא דאיהו קיימא [והעולם הבא לא נותן אלא כמו שמכינים את עצמו מלמטה]. אי איהו קיימא בנהירו דאנפין מתתא [אם נמצאים תמיד בפנים שמחות מלמטה] כדין הכי נהרין ליה מעילא [כך מאירים לו מלמעלה אור וזיו וחיות ודביקות וכו'], ואי איהו קיימא בעציבו [אבל אם אדם עומד בעצבות ובמרה שחורה] יהבין ליה דינא בקבליה [אזי ממשיך על עצמו דינים]. כגוונא דא (תהלים ק' ב') "עבדו את הוי"ה בשמחה", חדוה דבר נש משיך לגביה חדוה אחרא עלאה [השמחה של האדם בזה העולם, ממשיכה עליו שמחה מהעולם הבא]. הכי נמי האי עלמא תתאה, כגוונא דאיהי אתערת הכי אמשיך מלעילא [כך הוא העולם הזה – כפי שאדם מתנהג בזה העולם, כך ממשיך על עצמו מהעולם הבא].

ולכן כשאדם רק בשמחה ומכריח את עצמו בכל הכוחות להיות בשמחה, על ידי זה הוא ממשיך על עצמו שמחה מהעולמות העליונים. ולכן אל תהיה בטלן, ואף שאני יודע שעובר עליך מה שעובר צרות ויסורים מרירות ומכאובים, תשתדל להיות בשמחה עם כל הכוחות, ואז תראה שכל מזלך יתהפך לטובה. הלוואי שתכניס את הדיבורים האלו בלבך.

המאחל לך שבת שלום וכתיבה וחתימה טובה