אני רואה רק את הרע שבי ונופל לעצבות. איך מתחילים לראות את הטוב?

מאת נדב:
שלום לכבוד הצדיק. אני משתדל להתקרב אל רבינו הקדוש אך אני רודף את עצמי הרבה ורואה רק עד כמה אני לא בסדר וזה גורם לי לדיכאון רציני. איך אפשר לראות את הטוב שבי ולהיות בשמחה?

תשובה:

בעזה"י יום ב' לסדר כי תבוא י"ג אלול ה'תשע"ד

שלום וברכה אל נדב נ"י

לנכון קבלתי את מכתבך.

אני לא יודע למה אתה צריך לרדוף את עצמך וכו', הלא רביז"ל גילה לנו דרך קלה ונפלאה מאד ללכת בזה כל החיים, ולדון את עצמו לכף זכות, כמובא בדבריו ז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן רפ"ב) שצריך כל אדם למצוא בעצמו נקודות טובות, כי אין זו עצה לשבור את עצמו וליפול ביאוש וכו', כידוע שצריך האדם להיזהר מאוד להיות בשמחה תמיד, ולהרחיק את העצבות מאד מאד, ואפילו כשמתחיל להסתכל בעצמו ורואה שאין בו שום טוב, והוא מלא חטאים, ורוצה הס"מ להפילו על ידי זה בעצבות ומרה שחורה חס ושלום, אף על פי כן אסור לו ליפול מזה, רק צריך לחפש ולמצוא בעצמו איזה מעט טוב, כי איך אפשר שלא עשה מימיו איזה מצווה או דבר טוב? ואף שכשמתחיל להסתכל באותו הדבר הטוב, הוא רואה שהוא גם כן מלא פצעים ואין בו מתום, היינו שרואה שגם המצווה והדבר שבקדושה שזכה לעשות, הוא גם כן מלא פניות ומחשבות זרות ופגמים הרבה, עם כל זה איך אפשר שלא יהיה באותה המצוה והדבר שבקדושה איזה מעט טוב, כי על כל פנים איך שהוא על כל פנים היה איזה נקודה טובה בהמצווה והדבר טוב שעשה, כי צריך האדם לחפש ולבקש למצוא בעצמו איזה מעט טוב, כדי להחיות את עצמו, ולבוא לידי שמחה.

[והזהיר רביז"ל מאד לילך עם הדרך הזאת לחפש ולבקש ולמצוא בעצמו רק הטוב, ותמיד ידון את עצמו לכף זכות, כי הוא יסוד גדול לכל מי שרוצה להתקרב להשם יתברך, ולבל יאבד עולמו לגמרי חס ושלום, כי רוב בני אדם שרחוקים מהשם יתברך, עיקר ריחוקם הוא מחמת מרה שחורה ועצבות, מחמת שנופלים בדעתם, מחמת שרואים בעצמם גודל קילקולם שקילקלו מעשיהם כל אחד כפי מה שיודע בעצמו את נגעי לבבו ומכאוביו, ומחמת זה הם נופלים בדעתם, ורובן מייאשים עצמן לגמרי, ועל ידי זה אינם מתפללים בכוונה כלל, ואינם עושים אפילו מה שהיו יכולים לעשות עדיין.

על כן צריך האדם להשכיל מאוד על דבר זה, כי כל הנפילות שבדעתו, אף על פי שהוא מחמת מעשים רעים שעשה באמת, עם כל זה הנפילה שבדעתו והעצבות והמרה שחורה שנופל עליו על ידי זה, הכל הוא רק מעשי בעל דבר, שמחליש דעתו כדי להפילו לגמרי חס ושלום. על כן צריכין להתחזק מאד, לילך עם הגילוי הזה שגילה לנו רביז"ל אשר צריכים לחפש ולבקש בעצמו בכל פעם איזה מעט טוב ונקודות טובות וכו', ועל ידי זה יחיה וישמח את עצמו, ויצפה לישועה עדיין, ויוכל להתפלל ולזמר ולהודות להשם יתברך, בסוד (תהלים קמ"ז) "אזמרה לאלקי בעודי", ועל ידי זה יזכה לשוב באמת אל השם יתברך].

וזה יסוד גדול בחסידות ברסלב ללכת עם התורה הזו, ולהיות תמיד שש ושמח עם כל נקודה ונקודה טובה שיש בו, ובאמת אמרו חכמינו הקדושים (ברכות נ"ז.) על הפסוק (שיר השירים ד') "כפלח הרמון רקתך" – מאי רקתך? אפילו ריקנין שבך מלאים מצות כרמון; ואמרו חכמינו הקדושים (ירושלמי ברכות פרק ט' הלכה ה') תני בשם רבי מאיר: אין לך אחד מישראל שאינו עושה מאה מצוות בכל יום – קורא את שמע ומברך לפניה ולאחריה, ואוכל את פתו ומברך לפניה ולאחריה, ומתפלל שלושה פעמים של שמונה עשרה, וחוזר ועושה שאר מצוות ומברך עליהן. וכן היה רבי מאיר אומר: אין לך אדם בישראל שאין המצוות מקיפות אותו – תפילין בראשו ותפילין בזרועו, ומזוזה בפתחו, מילה בבשרו, ארבע ציציות בטליתו מקיפין אותו, הוא שדוד אמר (תהלים קי"ט) "שבע ביום הללתיך על משפטי צדקך", וכן הוא אומר (תהלים ל"ד) "חונה מלאך הוי"ה סביב ליראיו ויחלצם".

הקדוש ברוך הוא יעזור שתכניס את הדיבורים האלו בתוך לבך ותפסיק לרדוף את עצמך.

המאחל לך כתיבה וחתימה טובה