האם מותר להתוודות כשנמצאים בציונו של רבי נחמן מברסלב בראש השנה?

מאת ישראל:
שלום וברכה. ידוע מהאריז"ל שלא טוב להתוודות בראש השנה. מה הדין לגבי ציון רבינו נחמן מברסלב – האם שם כן יכולים להתוודות בראש השנה? תודה רבה.

תשובה:

בעזה"י יום ה' לסדר כי תבוא ט"ז אלול ה'תשע"ד

שלום וברכה אל ישראל נ"י

לנכון קבלתי את מכתבך.

מה שהאריז"ל הזהיר לא להתוודות בראש השנה כוונתו על אמירת הנוסח "אשמנו בגדנו" וכו', וכן לא לומר את הנוסח "על חטא" וכו', אבל להתוודות בפה מלא אין בזה שום איסור, כי זה עיקר התשובה כמובא ברמב"ם (פרק א' מהלכות תשובה הלכה א') כל מצות שבתורה, בין עשה בין לא תעשה, אם עבר אדם על אחת מהן בין בזדון בין בשגגה, כשיעשה תשובה וישוב מחטאו חייב להתודות לפני האל ברוך הוא, שנאמר (במדבר ה') "איש או אשה כי יעשו" וגו' "והתוודו את חטאתם אשר עשו" – זה וידוי דברים. וידוי זה מצוות עשה. כיצד מתוודין? אומר אנא השם חטאתי עויתי פשעתי לפניך, ועשיתי כך וכך, והרי נחמתי ובושתי במעשי ולעולם איני חוזר לדבר זה. וזהו עיקרו של וידוי, וכל המרבה להתוודות ומאריך בענין זה הרי זה משובח.

ומובא בזוהר (פנחס רל"א.) מאן דמפרש חוביה בי דינא בדילין מיניה, בגין דבר נש קריב לגרמיה, ולא אתדן על פומיה, ותו לא שביק למקטרגא לאולפא עליה חובא, מומא דבר נש יקדים ויימא, ולא יהיב דוכתא לאחרא למימר, כדין קודשא בריך הוא מחיל ליה, הדא הוא דכתיב (משלי כ"ח י"ג) "ומודה ועוזב ירוחם"; [מי שמתוודה על החטאים שלו על ידי זה עוזבים אותו בית דין של מעלה ואינם דנים אותו כלל, כי אדם קרוב אצל עצמו ואינו נידון על פיו, והקדוש ברוך הוא לא נותן למקטרג לקטרג עליו וללמד עליו חוב. אם אדם חטא, יקדים ויאמר את זה להקדוש ברוך הוא, ולא יתן שהמקטרג יגיד את זה להקדוש ברוך הוא, ואז הקדוש ברוך הוא מוחל לו כמו שכתוב "מודה ועוזב ירוחם"].

ולכן מי שהולך בדרכו של רביז"ל ותמיד מדבר אל הקדוש ברוך הוא, ומפרש את חטאיו לפניו יתברך ומתוודה, אינו זז משם עד שמוחלין לו, ועל כן אשרי אדם שמרגיל את עצמו לדבר אל הקדוש ברוך הוא ולספר לו הכל מה שעובר עליו וכו', ואיך שיצרו מתגבר עליו, והוא טוען לפניו יתברך כל מיני טענות ואמתלאות וכו', שהוא רוצה לעשות את רצונו יתברך אבל יצרו מתגבר עליו וכבר הכשיל אותו במה שהכשיל אותו וכו' וכו', אין לתאר ואין לשער מה שנעשה מכל הדיבורים האלו שכל חטאיו מתהפכים לזכויות.

כמו שפירש רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן כ"ב) את הפסוק (ירמיה נ') "ביום ההוא יבוקש עון ישראל ואיננו" – כי לעתיד יהיה כולו תשובה, ועל ידי התשובה זדונות נעשין זכויות (יומא פ"ו:), ויהיה נעשה מעבירות ישראל תורה, ועל כן יבקשו אז העוונות, כי יבקשו ויחפשו אז אחר עוונות ישראל, איך לוקחין עוד איזה עוון כדי לעשות ממנו תורה? וזה "ואיננו" – כי יהיו כל העוונות נכללין באין, היינו באין סוף ברוך הוא, ששם העוונות נתהפכין לזכויות על ידי התשובה, שזהו בחינות 'ירידה תכלית העליה', וזה (הושע י"ד) "שובה ישראל עד הוי"ה אלקיך כי כשלת בעונך", היינו על ידי התשובה יהיה נעשה מהעבירות בחינת (ישעיה נ') "והמכשלה הזאת תחת ידיך", ודרשו על זה חכמינו הקדושים (שבת ק"כ) אלו דברי תורה שאין אדם עומד עליהם אלא אם כן נכשל בהם, עיין שם.

הקדוש ברוך הוא השומע תפילות ישראל ישמע בתפילתי שאני מבקש ומתפלל בעדך שיהיה לך הצלחה מרובה ובכל אשר תפנה תשכיל ותצליח.

המאחל לך כתיבה וחתימה טובה