מאת רחלי:
מה מקור המנהג של חלק מנשות יוצאי הונגריה לכסות את הראש עם צעיף לבן ולקשור סינר?

תשובה:

בעזה"י יום א' לסדר נצבים וילך י"ט אלול ה'תשע"ד

שלום רב אל רחלי תחי'

לנכון קבלתי את מכתבך.

את צריכה לדעת שלכל מנהג ישראל יש מקור מדורי דורות, ואין ללעוג על שום מנהג ממנהגי ישראל, עד כדי כך שאמר הרב הקדוש רבי ישכר דוב מבעלזא זי"ע כשאדם שואל על מנהג ישראל איפה זה כתוב, יש בזה ריח של כפירות ואפיקורסות וכו', כי כך התחילו האפיקורסים והכופרים ללעוג ממנהגי ישראל, עד שלעגו על המצוות של התורה הקדושה, ונעקרו לגמרי מהיהדות וכו'.

והנה הענין שהאשה הולכת בצעיף לבן בעת הדלקת הנרות זה מובא בספר "דברי תורה" (חלק ו' סימן ס"ח) מהרב הקדוש רבי חיים אלעזר ממונקאטש זי"ע וזו לשונו שם: חכמינו הקדושים אמרו (שבת כג:) נ"ר ביתו עדיף משום שלום ביתו; ופירוש רש"י: זה הדלקת נר בשבת וכו'. וממנה נמשך פרנסה טובה, ולכן יש לומר נ"ר בגימטריא צעי"ף על דרך שאמרו דורשי רשומות (בראשית כ"ד ס"ה) "ותקח הצעיף" – ואמרו דורשי רשומות צעי"ף ראשי תיבות ע'מך י'שראל צ'ריכין פ'רנסה. ועל כן יש לומר מנהג ישראל ובית יעקב אלו הנשים כי בעת הדלקת נ"ר שבת לובשות הצעי"ף של שבת, עיין שם, כדי להמשיך פרנסה על ששת ימי החול.

וידוע אשר בעת הדלקת הנרות האשה יכולה לפעול אצל הקדוש ברוך הוא על ילדים, וזה מרומז בפסוק (ישעיה נ"ו ג') "ואל יאמר' הסריס' הן' אני' עץ יבש" סופי תיבות סינ"ר; שאסור להתייאש אפילו כשהרופאים אומרים שהאשה עקרה או הבעל עקר וסריס שלא יכולים להביא ילדים וכו' אין דבר כזה, ובעת הדלקת הנרות יכולים לפעול אצל הקדוש ברוך הוא על ידי תפילה שיהיה להם ילדים, וגם ילדים טובים, ולכן נוהגות הנשים הכשרות שלובשות בעת הדלקת הנרות סינ"ר דייקא, שהוא סופי תיבות "ואל יאמר' הסריס' הן' אני' עץ יבש".

וכן יש לומר על פי מה שכתוב (בראשית ב' ב') "ויכל אלהים ביום השביעי", ופירוש רש"י: מה היה העולם חסר? מנוחה! "באת שבת באת מנוחה" כלתה ונגמרה המלאכה; וזה אשר סינ"ר עולה כמספר (בראשית מ"ט ט"ו) ויר"א מנח"ה כי טוב ואת הארץ כי נעמה.

הקדוש ברוך הוא יעזור שנזכה לקיים את כל מנהגי ישראל, ולא ללעוג על שום מנהג, כי כל מנהג שנהגו אבותינו ואבות אבותינו יש לזה מקור.

המאחל לך כתיבה וחתימה טובה